Rachi au cœur du texte – michpatim 5776Etre solidaires

Ex. 22:21-26תונה. לא בשרם: וגר את מוניך את והאכלתי כמו בלע"ז( )קונטליאר"ר דברים ולא אונאת

בגזלת ממון: תלחצנו. אם הוניתו אף הוא יכול להונותך ולומר לך אף אתה מגרים באת מום שבך אל תאמר כי גרים הייתם.

לחברך. כל לשון גר אדם שלא נולד באותה מדינה אלא בא ממדינה אחרת לגור שם:Et un étranger, tu ne le léseras )tonè( pas Par des paroles. En français médiéval : « contralier », comme dans : « Je donnerai à ceux qui t’oppriment )monayikh( leur propre chair à manger » )Yecha’ya 49, 26(. Et tu ne le pressureras pas En lui volant ses biens. Car vous avez été étrangers Si tu le lèses, lui aussi pourra te léser en te traitant à son tour de descendant d’étranger. Le défaut dont tu es affligé, n’en fais pas reproche à autrui. Le mot guér )« étranger »( désigne toujours celui qui n’est pas né dans le pays, mais qui est venu d’ailleurs pour y habiter.

הוא הדין לכל אדם אלא שדבר הכתוב בהווה לפי שהם תשושי כח ודבר כל אלמנה ויתום לא תענון. מצוי לענותם:

Toute veuve et orphelin vous n’affligerez pas Il en va de même pour tout être humain, mais le texte parle des situations les plus fréquentes : Comme ils offrent moins de résistance, c’est eux que l’on maltraite le plus souvent.

ממשמע שנאמר והרגתי אתכם איני יודע שנשיכם אלמנות ובניכם יתומים אלא והיו נשיכם אלמנות.ותהיינה בעליהן למיתת עדים יהיו חיות שלא הנשים צרורות כאלמנות שיהיו קללה אחרת זו הרי אסורות להנשא והבנים יהיו יתומים שלא יניחום בית דין לירד לנכסי אביהם לפי שאין יודעים אם מתו

אם נשבו:Vos femmes seront veuves Etant donné que le texte spécifie : « je vous tuerai », ne sais-je pas que vos femmes seront veuves et vos fils orphelins ? Le texte stipule ici une malédiction supplémentaire : les femmes seront enchaînées comme des veuves en puissance, dont aucun témoin ne viendra attester la mort de leurs maris, et qui resteront interdites de remariage. Quant à leurs fils, ils conserveront le statut d’orphelins, en ce que le tribunal ne les enverra pas en possession des biens de leur père, étant donné l’incertitude quant à sa mort ou à sa rétention en captivité )Baba Metsi‘a 38b(.

ועניי עיר אחרת עניי עירך את עמי. ועשיר עני קודם. עניי עירך עמי ועובד כוכבים עמי קודם. עני קודמין. וזה משמעו אם כסף תלוה. את עמי תלוהו קודם לעובד כוכבים ולאיזה מעמי את העני ולאיזה

הוי את העני עמך. עני לאותו שעמך. )ד"א את העני שלא תנהוג בו מנהג בזיון בהלואה שהוא עמי. מסתכל בעצמך כאלו אתה עני

לא תתבענו בחזקה אם אתה יודע שאין לו אל תהי דומה עליו כאלו הלויתו אלא לא תהיה לו כנשה. רבית שהוא כנשיכת נחש שנחש נושך חבורה קטנה נשך. כאלו לא הלויתו כלומר לא תכלימהו:

ברגלו ואינו מרגיש ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קדקדו. כך רבית אינו מרגיש ואינו נכר עד שהרבית עולה ומחסרו ממון הרבה:

A mon peuple De « mon peuple » et un païen, priorité à mon peuple ! Un pauvre et un riche, priorité au pauvre ! Les pauvres de ta ville et les pauvres d’une autre ville, priorité à ceux de ta ville  ! )Baba Metsi‘a 71a(. Voici comment il faut comprendre l’expression : « si tu prêtes de l’argent à mon peuple » : Tu prêteras à mon peuple, et non à un autre peuple. Et à qui de mon peuple ? Au pauvre. Et à quel pauvre ? A celui qui est avec toi. Autre explication : Ne le traite pas avec mépris lorsque tu lui accordes un prêt, car il est « mon » peuple. Au pauvre qui est avec toi Considère-toi comme si tu étais toi-même un pauvre. Tu ne seras pas pour lui comme un usurier Ne cherche pas à te faire rembourser par la force. Si tu sais qu’il n’en a pas les moyens, ne te comporte pas comme un prêteur, c’est-à-dire ne l’humilie pas. D’intérêt )nèchekh( Il s’agit de l’usure, comme le suggère le mot nèchekh, à rapprocher de la nechikha )« morsure »( du serpent. Sa morsure n’engendre au début qu’une plaie anodine au pied. D’abord indolore, elle va finir par gonfler jusqu’à atteindre la tête. Il en va de même de l’usure : d’abord imperceptible et indécelable, elle finit par augmenter et à faire perdre beaucoup d’argent.

כל לשון חבלה אינו משכון בשעת הלואה אלא שממשכנין את הלוה כשמגיע הזמן אם חבול תחבל. ואינו פורע )חבול תחבול כפל לך בחבלה עד כמה פעמים אמר הקב"ה כמה אתה חיב לי והרי נפשך

עולה אצלי כל אמש ואמש ונותנת דין וחשבון ומתחיבת לפני ואני מחזיר' לך אף אתה טול והשב טול והשב(:

Si saisir comme gage )‘havol(, tu saisiras comme gage Le mot ‘havala ne s’applique pas à un gage constitué au moment du prêt, mais à un gage imposé au débiteur qui n’a pas remboursé à l’échéance )Baba Metsi‘a 114b(. Le redoublement : « saisir comme gage, tu saisiras comme gage » est destiné à nous inciter à agir de cette manière le plus souvent possible, comme si le Saint béni soit-Il nous disait : « Vois combien tu me dois ! Ton âme remonte vers moi chaque soir pour me rendre des comptes. Elle reste ma débitrice, et moi je te la rends ! A toi d’agir de la même manière : Prends ton gage et rends-le ! Prends ton gage et rends-le ! »