הגדה של פסחבססררח פסח די הגדה

PAR DAVID OUANOUNOU

Amicale des Juifs Originaires du Maroc http://www.ajom-rougemont.fr

A la mémoire de ma soeur Marcelle Rachel BOUSSIDAN Née OUANOUNOU

1

A la mémoire des membres de l’AJOM Que cette Haggada perpetue leur souvenir dans l’émotion et l’authenticité de notre belle Tradition

Simon Athias zal’

Bernard Darmon zal’

Hassiba Abisror

2

Hommage aux pionniers de l’AJOM

En reconnaissance pour leur dévouement l’enthousiasme et la passion avec laquelle ils organisent tous les

Chabbat un office très convivial ainsi que le Yom Kippour à la salle Gaveau

Max Azogui Charles Abehssera

3

הגדה של פסח

קדש

חילין ת מת שב בהי בקר הי ערב וי וי

ה מים ו כלו הש ם.יום הששי. וי א ב ל צ כ רץ ו אה ש תו אשר ע לאכ ביעי מ כל אלקים ביום הש ויה. ש תו אשר ע לאכ ל מ ביעי מכ בת ביום הש ויש

קדש אותו ביעי וי רך אלקים את יום הש ב ויתו אשר לאכ ל מ בת מכ א אלקים לעשות. כי בו ש ר ב

חילין: בחול מת

רבותי ן ו נ רב ן ו נ ר רי מ סב

ם עול ה יי אלהינו מלך ה רוך את בפן. רי הג בורא פ

נו מ רומ ם ו ל ע נו מכ חר ב ם, אשר ב עול ה יי אלהינו מלך ה רוך את ה ב אהב נו יי אלהינו ב יו. ותתן ל ות מצ נו ב ש קד שון ו ל ל מכאת י ת הזה ו שון, את יום (השב ש מנים ל ה, חגים וז ח שמ ה ו)מועדים ל נוח תות למ ת: שב שב מן חרותנו (ב ום) חג המצות הזה, ז

שב (ב עמים, (ו ל ה ת מכ נו קדש אות ת ו חר נו ב ים. כי ב ר א קדש, זכר ליציאת מצ ר ה), מק צון,) אהב ר ה וב אהב שך (ב ד ת) ומועדי קת ו קדש (השב ה יי, מ רוך את נו. ב ת חל שון הנ ש ה וב ח שמ מנים.ב הז אל ו ר )יש

ת מוסיפין: אי שב מוצ ב

ד ם המב עול ה יי אלהינו מלך ה רוך את אש. ב אורי ה ם, בורא מ עול ה יי אלהינו מלך ה רוך את חל, ין אור ב יל בין קדש ל

עמי אל ל ר חשך, בין יש את יול , ו ת דל דשת יום טוב הב ת לק דשת שב מי המעשה. בין ק ששת י ביעי ל ם ם, בין יום השתך. ,ב דש אל בק ר ך יש ת את עמ קדש ת ו דל . הב ת מי המעשה קדש ביעי מששת י דיל בין קדש רוהש ה יי המב ך את

קדש. ל

מן הזה. נו לז הגיע נו ו מ קי נו ו ם, שהחי עול ה יי אלהינו מלך ה רוך את ב

חץ ור

דים". טילת י כין "על נ ר ב אין מ דים ו לין את הי נוט

פס כר

לין כין. טוב ר ב מי מלח, ומ זית ב חות מכ פס פ כר

ה. מ אד רי ה ם, בורא פ עול ה יי אלהינו מלך ה רוך את ב

יחץ

ן. אפיקומ דול ל ין את החצי הג פ תים ומצ עית לש צ אמ ה ה צע את המצ בעל הבית יבHaq’da Qssam L’lah lb’har âla tnass l’treq ‘hin khrzeu zdoud’na min massar, âla yed sid’na oun’bina moussa ben amram haq’da n’khrzeu min had l’galouth amen ken yehi ratson

מגיד

4

אה מ י א לח פין ייתי ענ ל דכ ים. כ ר מצ א ד ע אר א ב נ ת ה לו אב א די אכאל. ר יש א ד ע אר ה ב א ה הב נ ש א, ל כ א ה שת סח. ה יפ ריך ייתי ו ל דצ ייכל, כ ו

ש די, ל א עב שת ני חורין.ה ה ב א ה הב נ

Ha la'hma anïa di akhlou avahatana béara démitsraim kol dikhfine yéte véykhol. Kol ditsrikh

yéte vifsa'h. Hachata hakha léchana habaa béara déisrael. Hachata hakha avdei léchana habaha

béara déisrael bné 'horine.

Had tâam d’êef di kleu zdoud’na fi ardi massar, zmeê azze’ane yizi ou yakoul, zmeê l’mhtaz yizi ouîiyed pissah, had ssna hna, ssna azzayya fi ard Israel, had ssna hna âbid, ssna azzayya fi ard Israel, oulad l’hrarr

Voici le pain de misère que nos pères mangèrent en Égypte. Que celui qui a faim vienne et mange ; que celui qui est dans le besoin vienne et conduise le Sédère de Pessa'h. Cette année nous sommes ici ; l'an prochain en Terre d'Israël. Cette année nous sommes esclaves ; l'an prochain puissions-nous être libres.

Este pan de aflegicion que comieron nuestros padres en tierra de Egipto; todo el que tenga

hambre que venga y coma, Todo el que quiera menester Pascua que venga y pascue. Este ano aqui, el ano el vinien en Tierra de Israël, este ano aqui siervos, el ano el vinien, en

Tierra de Israël, hijos horros.

תנה ל הלילות? מה נש ה הזה מכ ל הליה, הל מץ ומצ לין ח נו אוכ ל הלילות א כ ה הזה שב ל ה. -י כולו מצ

ר י א לין ש נו אוכ ל הלילות א כ קותשב רור. -, ר ה הזה מ ל ל הלי כ שבת, בילין אפילו פעם אח תי הל -הלילות אין אנו מט ה הזה ש ל י

מים. ע סבין, פ בין ובין מ לין בין יוש נו אוכ ל הלילות א כ ה -שב ל הליסבין. נו מ הזה כל

Ma nichtana halayla hazé mikol haléylot. Chébékhol halélot éyn anou matbilime

afilou pa-am é'hat. halayla hazé chété péamime : chébékhol halélot anou okhlime

'haméts ou Matsa halayla hazé koulo Matsah: chébékhol halélot anou okhlime chéar

yérakote halayla hazé mar-ror: chébékhol halélot anou okhlime béyne yochevine

béyne mésoubine halayla hazé koulanou mésoubine.

Ass n’hyya lila hadi min zmêe llilali, di fzmêe lliali man nkhattso hta m’rra, llila hadi zouz mrrat’ , di fzmêe lliali hna nakleu lkhmir ou lftèr, llila hadi koullo ftèr’ , di fzmêe lliali hna nakleu, seyr l’khdra, llila hadi lmrar, di fzmêe lliali hna nakleu oun’ssrbo, soua galssin’ soua mtkkin’, oullila hadi

koul’na mttkin ’ Pourquoi cette nuit se différencie-t-elle de toutes les autres nuits ? Toutes les nuits, nous ne sommes pas tenus de tremper même une seule fois, cette nuit nous le faisons deux fois ! Toutes les nuits, nous mangeons du 'Hametz ou de la Matsa, cette nuit, seulement de la Matsa ! Toutes les nuits, nous mangeons toutes sortes de légumes, cette nuit, du Maror ! Toutes les nuits, nous mangeons assis ou accoudés, cette nuit, nous sommes tous accoudés !

Que diferente la noche la esta, mas que todas las noches ; que en todas las noches, nos comientes yebdo senseña y la noche la esta, todo es senseña; que en todas las noches nos

comientes las demas verduras y la noche la esta, iechuga ; que en todas las noches nos comientes y bebientes, bien asentados y bien rescobdados y la noche la esta, todos nos rescobdados

5

יינו דים ה ים, עב ר מצ עה ב פר לרוע ה ובז ק יד חז ם ב ויוציאנו יי אלהינו מש

טוי רוך הוא את נ דוש ב אלו לא הוציא הק ה. ונינו ני ב נינו וב נו וב ים, הרי א ר אבותינו ממצים. ואפילו ר מצ עה ב פר יינו ל דים ה ב שע מנו קנים, כל נו ז בונים, כל נו נ מים, כל נו חכ כל

עים ספר יוד לינו ל ה ע ו ה, מצ את התורספר ביציאת בה ל ל המר כ רים. ו ביציאת מצ

ח. שב רים הרי זה מ מצAvadime hainou léparo bémitsraim vayotsianou Ado-naï

Elo-hénou micham béyad ‘hazaka ouvizrouya nétouya.

Véilou lo hotsi Hakadoche Baroukh Hou ait avoténou mimitsraim haré anou ouvanénou ouvené vanénou méchoubadim

hayinou léparo bémitsraim. Veafilou koulanou ‘hakhamime koulanou névonime koulanou yodym ait hatorah mitsvah

alénou lésapér bitsiat mitsraim. Vékhol hamarbé lésapér bitsiat mitsraim haré zé méchouba’h :

Abid koun’na lpar’o fi massar, oukhrrezna llah’ ilah’na min tmma, byed qouiyya ou bdrâa mmdouda, ouloukan, ma khrrz llah’ mbarek houa, zdoudna min massar, mazalin’ hna ou ouladna, ou oulad ouladna mkhddmin koun’na lpar’o fi massar, oukhalléh, koulna kiyssin koulna fahmin, koulna ârfin tora, ossaya âlina ln’âoudou fi khrouz massar, ouzmêe di ktter liaouéd fi khrouz massar ra’h hada msskor. Nous étions esclaves du Pharaon en Égypte, et l'Éternel, notre Dieu, nous a faits sortir de là d'une main forte et d'un bras étendu. Si le Saint, Béni soit-Il, n'avait pas sorti nos pères d'Égypte, alors nous, nos enfants et nos petits-enfants serions restés asservis au Pharaon en Égypte. Aussi, même si nous sommes tous sages, tous comprenant, tous connaissant la Torah, nous serions encore obligés de discuter de la Sortie d'Égypte ; et celui qui fait la narration de la Sortie d'Égypte plus longuement est digne de louanges.

Siervos fuimos a Parho en Egipto y nos saco Adonay nuestro Dios de alli, con poder fuerte y con braso tendido. Y si non sacara el Santo Benditio El a nuestros padres de Egipto.y aunque hijos de

nuestros hijos sujetos fueramos a Parho en Egypto y aunque estuvieran nos, todos los sabios, todos los entendidos, todos los sabientes a la ley encomendanza sobre nos, para contar la salida de Egipto y todo el que mochigue para contar ia salida de Egipto, aïaki este alabado.

רבי י מעשה רבי אליעזר ו ר בן ב ז ע רבי אל הושע וסבין יו מ פון שה רבי טר א ו י עקיב רב יה ו ני עזר בב

ה ל ל אותו הלי רים כ רים ביציאת מצ ספ יו מ ה רק, ו במן הם: רבותינו, הגיע ז רו ל מ א מידיהם ו או תל עד שב

ר מע של שחרית. ק יאת ש Maassé bérabbi Eliézer vérabbi Yéhochoua vérabbi Elazar bén Azarya vérabbi Akiva vérabbi Tarfone chéhayou méssoubine bivené-brak. Véhayou mésaprime bitsiat mitsraim kol oto halayla ad chébaou talmidéhém véamrou lahém raboténou higia zémane kériat chéma chél cha’harit.

6

Zra maâssé bribbi eliezer ou ribbi Yehousoua ouribbi Elaâzar ben Äzaria, ouribbi aquiva ouribbi tarfo’n di kaneu mttkki’n fi Bnei Berak, oukaneu kay âoudou fi khrouz massar, toul hadik llila, hatta zaou’ talmidim ouqallou l’houm ya syad’na lhaq ouaq’t qri’at chemaâ d’ssba’h Il arriva que Rabbi Eliézère, Rabbi Yehochoua, Rabbi Elazar ben Azariah, Rabbi Akiba et Rabbi Tarphone étaient accoudés (dans un Sédère) à Bnei Brak. Ils discutèrent de la Sortie d'Égypte toute la nuit, jusqu'à ce que leurs élèves vinrent et leur dirent : « Nos Maîtres, le temps est venu de réciter le Chema du matin ! »

Y acontecio que el Rebbi Elieser y el Rebbi Yehochouah, el Rebbi Elasar, hijo de Hasaria, el

Rebbi Akiba, y el Rebbi Tarfon, que eran rescobdados en almohadas de seda y eran contantes de la salida de Egipto, en la noche, hasta que llegaron sus discipul y dijeren a el los : nuestros rebbicim, ai Ilego tiempo de mendadura de Chemah, de la mañana.

ר ז ע מר אל עים א בן שב יה : הרי אני כ בן עזררים בלילות עד ציאת מצ מר י כיתי שתא לא ז ה, ו נ שך כר את יום צאת מען תז א: שנאמר, ל ה בן זומ ש ר שד

ר מי חייך מארץ מצ מי חייך י ל י ם כ ל -י הימים, כמי חייך מי חייך -י רים: י מים אומ -הלילות. וחכ

מי חייך ל י ם הזה,כ עול שיח. -ה ביא לימות המ ה לAmar rabbi Elazar bén Azarya haré ani kébén chivym chana vélo zakhiti chétéamar yétsiat mitsraim balélot ad chédarcha bén zoma: Chéné-émar léma-ane tizkor ait yom tsétékha mé-érétse mitsraim kol yémé ‘hayékha. Yémé ‘hayékha hayamime. Kol yémé ‘hayékha léhavi halélot. Va’hakhamim omrime: yémé ‘hayékha haolam hazé. Kol yémé ‘hayékha léhavi limot hamachia’h :

Qal ribbi Elaâzar ben Âzaria ra ana kif ould sbîin âm ou ma zkhit’ch littouqal khrouz massar flliali, htta drass’ha ben zoma, fhal ma qal l’passouk, lssba tfkkar n’har khrouzek min ardi massar, toul yam

hyattek, yam hyyatek liyyam, toul yam hyyatek llilali, oul’hkhamim qalou, yam hyyatek ldounia hadi, toul yam hyyatek, lizib yam l’massiyah.

Rabbi Elazar ben Azariah dit : « Je suis comme un homme de soixante-dix ans, pourtant je n'ai pas réussi à prouver que la Sortie d'Égypte doit être citée la nuit jusqu'à ce que Ben Zoma l'explique d'un verset de la Torah : Il est dit : « Pour que tu te rappelles le jour où tu es sorti d'Égypte tous les jours de ta vie » ; « les jours de ta vie » correspond aux jours, « tous les jours » indique le rajout des nuits ! ». Les Sages, toutefois, disaient : « les jours de ta vie » correspond au monde d'aujourd'hui ; «tous les jours » indique le rajout du temps de Machia'h.

Rebbi Elhasar, hijo de Hasaria dicien : alaquime yo, como de edad de 70 años y non tuve sejud ; que fuera dicho en la salida de Egipto, en la noche, hasta que darso hijo de Zoma ;

como asi dice el verso, para que te acuerdes del dia de tu salir de Egipto, todos los dias de tus vidas ; los dias de tus vidas, los dias ; todos los dias de tus vidas, las noches. Sabios dicientes, todos los dias de tus vidas el mundo el este ; todos los dias de tus vidas, para

traer el tiempo del Massiah.

7

קום רוך המ נים , ב ב ה ב ע ב נגד אר רוך הוא. כ אל, ב ר עמו יש ה ל תן תור רוך שנ רוך הוא. באול. ד שאינו יודע לש אח ם, ו ד ת אח ע, ו ש ד ר אח ם, ו כ ד ח ה . אח ה תור ר דב

Baroukh hamakom. Baroukh hou Baroukh chénatan torah léamo Israël. Baroukh hou. Kénégéde arba banime dibéra torah. E’hade ‘hakhame vé-é’hade racha. vé-é’hade tam, vé-é’hade ché-éyno yodéa lichol :

Mbarek llah ila’hna mbarek houwa, di âta thora lqoumo Israel, mbarek houwa, mqbalat’ rbâa dloulad tklmét’ thora, wahed kiyess wahed dalém, wahed niyya, ouwahed laysso yiâaraf yisqssi.

Béni est l'Omniprésent, béni soit-Il ! Béni est celui qui donna la Torah à Son peuple Israël, béni soit-Il ! La Torah parle de quatre enfants : un est sage, un est méchant, un est simple et un ne sait pas interroger. Bendito el Creador, Bendito El ; Bendito el que dio, la ley a Israël , bendito el. Como escuentra 4 hijos, hablo la ley : uno sabio, uno malo, uno perfecto y uno que no sabe para demandar.

ם כ ה ח אף את כם? ו ה יי אלהינו את טים אשר צו פ המש החקים ו עדות ו ה הוא אומר? מה ה מטירי כות הפסח: אין מפ הל ר לו כ ן. אמ ן אחר הפסח אפיקומ

‘Hakham ma hou omére: ma haédot véha’houkim véhamichpatim achér tsiva Ado-naï Elo-hénou étkhéme. véaf ata

émor lo kéhilkhot hapessa’h éyn maftirin a’har hapessa’h afikomane :

Kiéss ass houwa yiqol, ass s’houd ou’rssoum ou’ssrayéê di oussakoum llah’ ilah’na hatta nti koullo kif dinim di pissah ma nokh’rouss mnnor pissa’h lfouaki.

Le sage, que dit-il ? « Quels sont les témoignages, les statuts et les lois que l'Éternel, notre Dieu, vous a ordonnés ? ». Toi, en retour, tu lui enseigneras les lois de Pessa'h (jusqu'à) « on ne mange aucun dessert après l'agneau de Pessa'h ». Sabio que el dicien : que los testamentos y los fueros y los juicios, que encomendo Adonay nuestro Dios, a vos y estos son : Tambien tu, di a el como los dinim del Pesah, non sacaste despues de sacar el carnero, sacar maneras de frutos.

8

ע ש כם ר כם? ל ה הזאת ל עבד ה ה ה הוא אומר? מ ל -מ ל מו מן הכ פי שהוציא את עצ לא לו. ול ויו ואמ הה את שנ ה הק אף את ר. ו עק פר ב ים. לי כ ר צאתי ממצ ה יי לי ב ש לא -ר לו: בעבור זה ע ו

ל. א יה נג ם, לא ה יה ש לו. אילו ה

Racha ma hou omér: ma ha-avoda hazot lakhém. Lakhém vélo lo. Ouléfi chéhotsi ait atsmo mine haklale kafar béikar. Véaf ata haqhé ait chinave vé –émor lo: ilou haya cham lo haya nigal :

Dalém ass houwa yiqol, ass l’khdma hadi likoum, likoum ou layss léh, qd yi khrrez rouho zm’lla, kfar filla’h , htta nti gz’z snaneu, oukoullo fss’bba, hada âmel’li lla’h fkhrouzi min massar, li ou ma léh, ouloukan kan t’mma ma ykoun tfé’k.

Le méchant, que dit-il ? « Qu'est-ce que ce culte pour vous ? » Il dit « pour vous », mais pas pour lui ! En s'excluant ainsi de la communauté, il a renié ce qui est fondamental. Aussi, toi, émousse-lui les dents et dis-lui : « C'est pour ceci que l'Éternel a agi pour moi quand je suis sorti d'Égypte. » « Pour moi », mais pas pour lui ! S'il avait été là, il n'aurait pas été libéré !

Malo que el dicien : que el servicio el este a vos, a vos y non a el, y si nos sacara el Santo

Bendito El con su mismo del firmamento, tambien tu desbocaras a sus dientes y diras a el : por esto, hiso Adonay a mi, en mi salir de Egipto, a mi y non a el y si no fuera alli no fuera

regmido

ם דים. ת ים, מבית עב ר נו יי ממצ חזק יד הוציא יו: ב ת אל מר א ה הוא אומר? מה זאת? ו מ Tam ma hou omér: ma zot. Véamarta élave bé’hozék yad hotsianou Ado-naï mimitsraim mibét avadim :

Nyya ass houwa yiqol, ass hada, outqoullou bi quouwat l’yed khrrzna lla’h ilahna min massar min dar l’âboudiya. Le simple, que dit-il ? « Qu'est ceci ? » Aussi tu lui diras : « L'Éternel nous a sortis d'Égypte, de la maison des esclaves, d'une main forte. »

Perfecto que el dicien : que es esto, diras-a el, con braso fuerte, nos saco Adonay de Egipto, de casa de siervos.

אול שאינו יודע לש ך ביום ההוא לאמר, בעבור - ו בנ ת ל הגד תח לו, שנאמר: ו את פה ש ים. יי לי ב זה ע ר מוד לומר ביום ההוא, אי ביום ההוא יכול צאתי ממצ יכול מראש חדש, תל

מוד לומר בעבור זה עוד יום, תל חים -מב רור מנ ה ומ ה שיש מצ ע ש א ב תי אל מר בעבור זה לא אניך. פ ל

Véché-éyno yodéa lichol at péta’h lo chéné-émar véhigadta lévinékha bayom haou lémor ba-avour zé assa Ado-naï li bétséti mimitsraim : Yakhol méroch ’hodéche, talmoud lomar: bayom haou. Hi bayom haou yakhol mibéod yom talmoud lomar ba-avour zé. ba-avour zé lo amarti éla béchaa chéyéch Matsah oumarore mouna’him léfanékha

Oudi ma yaâraff yi saqssi, n’ti tb’daleu, fhal ma qal l’passouk, ou’tkbber lbnek f’nhar hada liyqol, fssbat hada âmel’li lla’h fi khrouzi min massar, yiqdar min rass ss’har, tâllem litqol f’nhar hadak, yira fi nhar hadak yiqdér min mazzal n’har, tâllel litqol, fi ssbat hada, fi ssbat hada ma qol’t fi saâ di lftèr ou lmrrar mnézzli’ne qouddamek

9

Quant à celui qui ne sait pas interroger, tu dois l'initier, comme il est dit : « Tu raconteras à ton enfant ce jour-là, c'est pour ceci que l'Éternel a agi pour moi quand je suis sorti d'Égypte. » On pourrait penser que (la discussion sur la Sortie d'Égypte) doit avoir lieu dès le premier du mois. Aussi, la Torah dit : « En ce jour-là. » Mais « en ce jour-là » pourrait vouloir dire quand il fait encore jour ; aussi, la Torah dit : « C'est pour ceci » tu dois le faire seulement lorsque [ceci, c'est-à-dire] la Matsa et le Maror, sont placés devant toi. Y el que no sabe para demandar tu comensa a el, como asi dicé el verso y anunciaras a tu hijo en el dia el este, diciendo : por esto, hiso Adonay a mi, a mi salida de Egipto, pudiera ser al principio del mes, aprendimiento para decir, en el dia el ese y si en el dia el ese, pudiera ser en el medio del dia ; aprendimiento para decir, por esto, por esto, non dije, salvo que amenora, sens na y lechuga,

puestos delante de ti.

ה חל תו, שנאמר: ויאמר מת קום לעבד נו המ ב יו קר ש עכ יו אבותינו, ו ה ה ר ה ז די עבוד עוב

הושע א ם, תרח אבי י בו אבותיכם מעול ר יש ה עבר הנ אל : ב ר מר יי אלהי יש ם, כה א ע ל ה ל כאולך ר ו ה ם מעבר הנ ה ר אקח את אביכם את אב דו אלהים אחרים. ו חור, ויעב ם ואבי נ ה ר אב

נ ל ארץ כ כ אתן אותו ב יו. ו את עש ק את יעקב ו ח יצ אתן ל ק, ו ח אתן לו את יצ עו ו בה את זר אר ען, וים. ר דו מצ יו יר נ יעקב וב רשת אתו, ו ו את הר שעיר ל עש ל

Mité’hila ovdé avoda zara hayou avoténou véakhchav kérvanou hamakom la-avodato. Chéné-émar vayomér yhochoua el kol ha-am ko amar Ado-naï élohé Israel: béévér hanaar yachvou avotékhém méolam téra’h avi avraham avi na’hor vayaavdou élohim a’hérim vaéka’h aite avikhém aite avraham méévér hanaar vaolékh oto békhol érétse kénaan vaarbé aite zaro vaétén lo aite its’hak : vaétén l’Its’hak aite Yaacov vaite ésav aite har séir laréchét oto. véyaacov ouvanave yardou mitsraim :

Min llouel Âbdi’n âboda zara kanou zdoud’na, oudaba, qrrebna llah ila’hna lkhdm’tou, fhal ma qal l’passouk, ouqal yehochoua lzméê l’qouwam, haqda qal lla’h ila’h Israel, fqtéê l’wad galssou zdoudkoum m’llabda, Tera’h bo Abraham oubo Na’hor, ouâbdou maâbad oukhrin’ Ou khoud’et boukoum Abraham min qt’eê l’wad, oum’ssiteu fi zmêe Erets Kenaân, oukttér’t nasslo, ouâtiteu Itshaq ouâtit l’Itshaq Yaâkov ou Essav, ou âtit l’Essav zbel seîr liwouratto, ouyaâkob ououladeu, nzlou lmassar.

Au début, nos pères adoraient des idoles ; mais, maintenant, l'Omniprésent nous a approchés à Son culte, comme il est dit : « Josué dit à tout le peuple : Ainsi parle l'Éternel, le Dieu d'Israël : vos pères vivaient de l'autre côté du fleuve Téra'h, le père d'Abraham et le père de Na'hor, et ils servaient d'autres dieux. « Et J'ai pris votre père, Abraham, d'au-delà du fleuve, et Je l'ai conduit sur toute la terre de Canaan. J'ai multiplié sa descendance et je lui ai donné Isaac, et, à Isaac, J'ai donné Jacob et Esaü. A Esaü, J'ai donné le mont Séir pour qu'il le possède, et Jacob et ses fils, sont descendus en Égypte ». Al principio, servientes, servicios extraños eran nuestros padres y ahora nos acerco el Creador a su servicio, como asi dice el verso y dijo Yehochouah a todo el pueblo : asi dijo Adonay Dios de nuestros padres, en parties del rio y estuvieron de siempre, Terah, padre de Abraham y padre de Nahor y sirvieron idolos otros. Y tomi a nuestro padre Abraham de parte del Rio y llevi a el a Tierra de Canaan y mochigui a su semen y di a el a Isaac, y di a Isaac, Yahakob y Hessab y di a Hessab, los montes de Sehir, para heredar a el y Yahakob y sus hijos, descendieron a Egipto.

10

רוך מו ב רוך הוא חשב את הקץ, לעשות כ דוש ב רוך הוא. שהק אל, ב ר יש תו ל ח ט שומר הברים, שנאמ ת רית בין הב בינו בב ם א ה ר אב מר ל עך שא יה זר דע תדע כי גר יה ם, י ר אב ר: ויאמר ל

אחרי כ נכי ו ן א גם את הגוי אשר יעבדו ד בע מאות שנה. ו ם אר ענו את דום ו הם, ועב ארץ לא ל ן בדול. כש ג או בר יצ

Baroukh chomér havta’hato léisrael. Baroukh hou chéhakadoch Baroukh hou ‘hichév aite hakéts

laassot kémo chéamar léavraham avinou bivrit béyn habétarim. Chéné-émar vayomér léavraham

yadoa téda ki guér ihi-yé zarakha bé-érétse lo lahém véavadoum véyinou otam arba méot chana :

végam aite hagoy achér yaavodou dan anokhi véa’haré kéne ytsou birékhouch gadol :

Mbarek ‘hafed yitkhalyato l’Israel, mbarek houwa, di lmqddech mbarek houwa mkhmmem l’hhed, bass yi âmel, kif qal l’Abraham bouna fi âh’d ben habetarim, fhal ma qal l’passouk, ouqal li Abraham , äref t’âraf, bayin ghreb yikounou ouladek, fi ard layss lihoum, ouyikhddmou’houm ouyâbbdouhoum rbaâ miyat âm, ouhtta l’qouwam li yikhdmou, sarêe ana, ou m’nnorah dak, yikhrzzou bqssab kbir

Béni est Celui qui tient Sa promesse à Israël, béni soit-Il ! Car le Saint, béni soit-Il, calcula la fin (de la servitude) pour faire ce qu'Il avait dit à notre père Abraham lors de « l'Alliance entre les Parts », comme il est dit : « Et il dit à Abraham : Sache bien que tes descendants seront des étrangers sur une terre qui n'est pas la leur, on les asservira et les fera souffrir, pendant quatre cents ans. Mais Je jugerai aussi la nation qu'ils serviront, puis ils sortiront avec une grande richesse. » Bendito el que supo quardar su feusia a Israël, bandito el. Porque el Santo Bendito El con su honra y con su mesmo, para hacer loque prometio a Abraham nuestro padre,, en el Fi rmamiento, ent re las parî i jas, como asi dice el verso. Dios dijo a Abraham : Saber, sabras que peregrino sera îu semen en tierra que non a ellos y serviras a ellos y afligiran a ellos 400 anos. Y tambien a la gente que sirvieren, juzgan Yo y despues asi saldran con ganancia grande.

ה ד מ היא שע א ו כלותנו, אל לינו ל מד ע ד ע ב ד בל נו? שלא אח ל דור לאבותינו ו ל דור ו כ שבם. רוך הוא מצילנו מיד דוש ב הק כלותנו, ו לינו ל דים ע עומ

Véhi chéamda la-avoténou vélanou chélo é’had bilvad amad alénou lékhaloténou éla chébékhol dor vador omdim alénou lékhaloténou. Vehakadoch Baroukh ou matsilénou mi-yadam :

Hiyya di ouqfat l’zdoud’na oulina di mahouwa si wahed bwah’dou li ouqaf âlina li’yeqdina, ghir di fi zmêe zil ou zil, waqfin âlina liqdiw’na oulmqddech mbareh houwa fkk’na min yddihoum. Voici ce qui a soutenu nos pères et nous ! Car ce n'est pas qu'un seul qui s'est levé contre nous pour nous détruire, mais, dans chaque génération, ils se lèvent contre nous pour nous détruire ; et le Saint, béni soit-Il, nous sauve de leur main !

Ella, la que se paro a nuestros padres y a nos, que no uno solamente se paro sobre nos, para atemarnos, saivo, que en cada generacion y generacion, parados sobre nos, para aterrarnos y el Santo Bendito El, nos escapo de sus manos

11

מד בינו. שפ צא ול יעקב א ארמי לעשות ל ן ה ב ן מה בקש ל ב ל רים ו כ א על הז זר אל עה לא ג רהי ש ט, וי ע תי מ ם במ ר ש ג ה וי מ רי בי, וירד מצ ם בקש לעקור את הכל, שנאמר: ארמי אבד א

ב ר צום ו דול, ע גוי ג לTsé oulemade ma bikéche lavan haarami laassot léyaacov avinou. Chéparo lo gazar éla al hazékharim vélavane bikéche laakor aite hakol. Chénéémar: arami ovéde avi vayéréde mitsrayma vayagor cham bimté méat vayéhi cham légoy gadol

atsoume varave

Khrez ou taâlem ass fttess Lavan lkhdaâ liyaêmel lyaakov bouna, layn Parôo ma qtâa gher âla dkora, ou lavan fttess yiqlleâ koullssi, fhal ma qal l’passouk, lkhdaâ mâaddem baba, ounzel lmassar ouske’n tmma bnass qlal, oukan tmma lqouyem kbir qwi ou ktir

Avance et apprends ce que Laban l'Araméen voulut faire à notre père Jacob. Le Pharaon ne promulgua un décret que contre les enfants mâles, mais Laban voulut tout déraciner, comme il est dit : « L'Araméen désira détruire mon père ; et il descendit en Égypte et séjourna là-bas, étranger, en petit nombre ; et il devint là-bas une nation grande, puissante et nombreuse. » Sal y aprende, que busco Laban a Arami para deperder a Yahakob nuestro padre, que Parho nos asetencio, salvo sobre los machos. Y Laban busco para arrancar a Io todo, como asi dice el verso. Arami, quizo deperder a mi padre y descendio a Egipto, y moro alli con gente poca y fue alli con gente grande fuerte y mucha

ה מ רי נוס על פי הדבור. - וירד מצ ם א ר ש ג תקע -וי הש בינו ל רד יעקב א למד שלא י מגו א ל רים אל מצ עה לצאן אשר ב אנו, כי אין מר רץ ב א גור ב עה, ל רו אל פר ם, שנאמר: ויאמ ר ש

ארץ גשן. דיך ב א עב בו נ ה יש עת ען. ו נ ארץ כ ב ב ע ר בד ה דיך, כי כ לעב

Vayéréde mitsrayma anousse al pi hadibour, vayagor cham mélaméd chélo yarad yaacov avinou léhichtakéa bémitsraim éla lagour chame. chéné-émar vayomrou él paro lagour ba-aréts banou ki éyn miré latsone achér la-avadé’ha ki khavéd haraav béeréts kénaane véata yéchvou na avadékha bé-érétse gochéne :

Ounzel massar, mak-hour ala qol illah, ousken tmma yiaâllem di ma nzel si lyitghrraq gher lssken tmma, fhal ma qal l’passouk ouqalou lparô nsknou f’lard zina, layn ma kay’n ma yirâawou lghnem, di ând aâbidak, layn qwi zeuê fi ard kenaân ou daba yi glssou aâbidak fi ard goshen « Il descendit en Égypte », contraint par l’ordre de Dieu ; « et il séjourna là-bas, étranger », ceci enseigne que notre père Jacob ne descendit pas en Égypte pour s’installer mais seulement pour y vivre temporairement. Comme il est dit : « Ils dirent au Pharaons : nous sommes venus séjourner dans le pays, car il n’y a pas de pâturage pour les troupeaux de tes serviteurs car la famine est sévère dans le pays de Canaan ; et à présent, de grâce, que tes serviteurs demeurent dans le pays de Gochène. »

Y descendio a Egipto, non por mano del Creador y morc elli, nos ensena, que no di ejaron para desterrarse, salvo moraron ai 1 i , como asi dice el verso y dijeron los magos a Parho, para morar a la Tierra vinimos, que no pasto a las obejas que a tus siervos, que pesada la hambre en Tierra de Kenahan y ahora esten ahora tus siervos en Tierra de Gochen.

12

ט ע תי מ דו אבות - במ עים נפש יר שב ה שנאמר: ב מ ך יי אלהיך כ מ ה ש עת ה , ו מ י ר יך מצרב. מים ל בי הש כוכ גוי כ ם ל הי ש יו -וי למד שה ם. מ נים ש צי אל מ ר צום יש דול, ע מו -ג כ

מו ב בו ויעצ צו ויר ר רו ויש אל פ ר ני יש ם. שנאמר: וב רץ את א לא ה אד, ותמ אד מ מBimté méat kémo chéné-émar béchivym néféche yardou avotékha mitsrayma véata samkha Ado-naï élo-hékha kékhokhvé hachamaim larov vayéhi cham légoy mélaméde chéhayou Israel métsouyanim cham : gadol: atsoume kémo

chéné-émar ouvéné Israel prou vaichrétsou vairbou vayatsoumou bimeod méod vatimalé ha-arets otam : Bnass qlal fhal ma qal l’passouk, bssbîn’ nfss nzlou zdoudek lmassar, oudaba zâlek llah ilahek f’hal nzoum ssma lilkatra. Oukan tmma li gan’ss kbir, yiâallem di kanou Israel mrssmin tmma, liga’nss kbir, ou qwi, fhal ma qal l’passouk, ou oulad Israel tmmrou, ou dbbou, ou ktrou, ou tqouwaw, bzzaf bzzaf, ou tâamtret l’ard bihoum

« En petit nombre », comme il est dit : « Tes pères descendirent en Égypte (au nombre de) soixante-dix personnes, et, à présent, L’Éternel, ton Dieu, t’a fait aussi nombreux que les étoiles du ciel. » « Et il devint là-bas une nation », ceci enseigne qu’Israël se distinguait là-bas. « Grand, puissante », comme il est dit : « Et les Enfants d’Israël fructifièrent et pullulèrent, ils se multiplièrent et devinrent très, très puissants, et le pays en fut rempli ».

Con gente poca, como asi dice el verso ; con 70 aimas, descendieron nuestros padres a Egipto. Y ahora, te puso Adonay tu Dios como las estrellas de los cielos, a la

muchedumbre. Y fué alli con gente grande, nos ense-na, que era Israël se~'aIado al li, con gente grande y poca, como asi dice el verso y ios hijos de Israël mochiguaronse y multiplicaronse en Io mucho mucho y se 1 leno la Tierra de el los.

ב ר דים -ו יים, ש באי בעדי עד לי ות ד בי ותג תתיך, ותר דה נ צמח הש ה כ ב ב ה שנאמר: ר מ כיה. ער את ערם ו רך צמח, ו ע כנו וש נ

Varav, kémo chénéémar révava kétséma’h hassadé nétatikh vatirbi vatigdéli vatavo-i baadi adain chadaim nakhonou ouséarékh tsiméa’h véat érom véériha :

Ou ktir fhal ma qal l’passouk, rbbo kif nbayt lfddan zâaltek, ouktrti, oukbrti, ouziti, fi zil li zil, tdayn tssawbou, ou saârek nbbat, oun’ti âariyana ou mzzrrda

« Et nombreuse », comme il est dit : « Je suis passé au-dessus de toi et Je t’ai vu te roulant dans tes sangs, et Je t’ai dit : par ton sang tu vivras ! et Je t’ai dit : par ton sang tu vivras !... Je t’ai multipliée comme les plantes du champ ; tu as augmenté, tu as grandi et tu a atteint l’âge de revêtir les plus belles parures, ta poitrine s’est formée et tes cheveux poussés, mais tu étais nue et dénudée. »

Y mucho, como asi dice el verso : milarias, como el hermollo del campo, te di. Y

mochiguaste y engrandeciste y vinisteis con afeite de afeite, pechos compuest y tu cabello desnudo y tu cabeza descubierta.

13

רעו נו וי עננונו, וית רים וי נו המצ ה. את ש ה ק לינו עבד עVayaréou otanou hamitsrim vayéanounou vaiténou alénou avoda kacha :

Ouqb’hou mâna lmissriyim ou âabdouna ouâamlou alina khdma sâeba

« Les Égyptiens nous traitèrent avec méchanceté, ils nous firent souffrir et ils nous imposèrent un dur travail. »

Y enmalecieron a nos los egeficianos como asi dice el verso y afligieron nos y dieron sobre

nos, servicio duro.

רעו רים וי נו המצ מו ש -את ה כ מ ח ה מל ראנ יה כי תק ה בה, ו ה לו פן יר מ חכ ה נת ב נאמר: הרץ. א ה מן ה ל ע נו, ו חם ב נל אינו ו נוסף גם הוא על שנ ו

ענונו ם -וי לת סב מען ענתו ב רי מסים ל יו ש ל ה שנאמר: וישימו ע מ עה. כ פר נות ל כ רי מס . ויבן ע

סס. את רעמ את פתם ו

ה ש ה ק לינו עבד נו ע רך. -וית פ אל ב ר ני יש רים את ב מו שנאמר: ויעבדו מצ כ

Vayérou otanou hamitsrim: kémo chéné-émar hava nit’hakma lo pén irbé véhaya ki tikréna mil’hama vénossaf gam hou al sonénou vénil’ham banou véala min ha-aréts . vayéanounou: kémo chéné-émar vayasimou alav saré missim lémaan anoto bésivlotam vaivén aré miskénot léparo ait pitome véait raamssés . vayiténou alénou avoda kacha: kémo chénéémar vayaavidou mitsraim ait béné Israel béfarékh. vayémarérou aite ‘hayéhém ba-avoda kacha bé’homér ouvilvénime ouvékhol avota bassadé aite kol avodatam achér avdou bahém béfarékh :

Ouqb’hou mâna lmissriyim, fhal ma qal l’passouk, ara nt’kissoulou lama yikter, ouykoun illa tzina si mdarba ouytzad hatta houwa âla kar-hin’na ouyi’tsar fina ouyitlâa min l’ard Ouâd’dbouna fhal ma qal l’passouk, ouâmlou aliha qyyad lghramin, bass yiâddbouh bkhdmthoum, oubna blda’n lmkhzen lparô , Pito’m ou Raâmessess Ouâmlou alina khdma ssaîba, fhal ma qal l’passouk, ou khddmou massar oulad Israel, blqsso’ha

« Les Égyptiens nous traitèrent avec méchanceté », comme il est dit : « Allons, agissons avec ruse envers lui (Israël) de peur qu’il se multiplie et que, s’il y avait une guerre, il se joigne à nos ennemis, se batte contre nous et quitte le pays. »

14

« Ils nous firent souffrir », comme il est dit : « Ils mirent des surveillants sur (le peuple d’Israël) pour le faire souffrir de leurs fardeaux ; et il construisit des villes d’entrepôts pour le Pharaon, Pitom et Ramsès. »

« Et ils nous imposèrent un dur travail », comme il est dit : « Les Égyptiens firent travailler les Enfants d’Israël avec dureté. Et ils rendirent leur vie amère par le dur travail, avec le mortier et avec les briques et toutes les sortes de travail dans le champ, tout leur travail qu’ils leur imposèrent avec dureté. »

Y maltrataton nos los egeficianos, como asi dice el verso y pusieron sobre nos, mayorales

de fichas, para que te acuerdes y fabricaron ciudades encastelianas, a Parho, a Piton y a Rahamses.

Y afligieron nos, como asi dice el verso y dieron sobre nos servicio duro y sirvieron a Egipto, hijos de Israël, con dureza.

עק מע יי את קלנו, וי ונצ את לחצנו. אל יי אלהי אבתינו, ויש לנו ו את עמ ינו ו נ א את ע ר

Vanitsak él Ado-naï élohé avoténou vaichma Ado-naï aite kolénou vayar aite onyénou véaite amalénou vaite la’hatsénou

Ouâyit’na llah ilah zdoudna oussmaâ llah hssna, oughzer ghbinatna, oussaqna, ou hassar’nana Et nous avons crié vers l'Éternel, le Dieu de nos pères. Et l'Éternel entendit notre voix et vit notre souffrance, notre labeur et notre oppression. »

Y exclamamimos a Adonay, Dios de nuestros padres y oyo Adonay a nuestra voz y vido a nuestra aflegicion, a nuestro laserio y a nuestro laprieto.

עק רים , -אל יי אלהי אבתינו ונצ ת מלך מצ הם וימ רבים ה הי בימים ה ה שנאמר: וי מ כם אל ה ת ע קו, ותעל שו ע ה ויז עבוד אל מן ה ר ני יש חו ב נ ה. ויא עבד אלהים מן ה

Vanitsak él Ado-naï élo-hé avoténou: kémo chéné-émar vayéhi vayamime harabime hahém vayamot mélékh mitsraim vayéan’hou béné Israël mine ha-avoda vaizakou vataal chavatam él haélo-him mine ha-avoda

Ouâyit’na llah ilah zdoudna fhal ma qal l’passouk, oukan filyiam hadeuk, ouma’t soultan massar, out’nehhdou oulad Israel min lkhddma, ouaâytou out’laât’ îtathoum llah min lkhedma « Et nous avons crié vers l'Éternel, le Dieu de nos pères », comme il est dit : « Pendant cette longue période, le roi d'Égypte mourut ; et les Enfants d'Israël gémirent à cause de la servitude et ils crièrent. Et leur appel au secours monta vers Dieu, depuis la servitude. »

Y exclamamimos a Adonay, Dios de nuestros padres, como asi dice el verso Y fué en los dias los muchos, los esos ; y acontecio que murio el rey de Egipto y descansaron hijos de

Israël, del servicio y exclamaron y subieron sus exclamaciones a Dios del servicio.

מע מ -יי את קלנו ויש ה שנאמר: ויש מ ריתו כ כור אלהים את ב ם, ויז ת ע אלהים את נאקק ואת יעקב. ח ם, את יצ ה ר את אב

Vaichma Ado-naï aite kolénou: kémo chénéémar vaichma élohim aite naakatam vaizkor élohime aite bérito aite avraham aite its’hak véaite Yaacov .

15

Ouss’maâ llah saout’na, fhal ma qal l’passouk, oussmaâ llah ghit’houm, oufggd llah haâdou, di mâa Abraham, mâa Itshaq, oumâa Yaaqob

« Et Dieu entendit notre voix », comme il est dit : « Et Dieu entendit leur gémissement, et Dieu Se rappela Son alliance avec Abraham, Isaac et Jacob. »

Y oyo Adonay a nuestra voz, como asi dice el verso : Y oyo Dios nuestros gemidos y se acordo Dios de su firmamento ; con Abraham, con Isaac y con Yahakob.

ינו נ א את ע ה שנאמר - ויר מ רישות דרך ארץ, כ ני זו פ א אלהים את ב אל : ויר ר יש וידע אלהים

לנו את עמ חיון. -ו ל הבת ת כ ליכהו ו ה תש אר ל הבן הילוד הי ה שנאמר: כ מ נים. כ אלו הב

את לחצנו גם ר -ו ה שנאמר: ו מ חק, כ ם. זו הד רים לחצים את איתי את הלחץ אשר מצ

Vayar aite onyénou: zou périchout dérékh érétse kémo chénéémar vayar élo-him aite béné Israel vayéda élo-him : Véaite amalénou élou habanim kémo chéné-émar kol habén hailoud hayéora tachlikhouhou vékhol habat té’hayoune : véaite la’hatsénou zé had’hak kémo chéné-émar végam rayti aite hala’hats achér mitsraim lo’hatsim otam :

Oura ghbinatna hada âazil treq l’ard, fhal ma qal l’passouk, oura llah oulad Israel ouâraf llah Oussaqna, hadou loulad, fhal ma qal l’passouk, ou-oussa parô lizmeê qoumo lyiqol zmeê loulad llwad trmiwouéh ouzmêe lbnat tâyssou Ouhassarna hadi l’hassra fhal ma qal l’passouk, ou hatta rit lhassra, di massar hassrin’koum

« Et il vit notre souffrance », ceci se réfère à la séparation entre mari et femme, comme il est dit : « Dieu vit les Enfants d'Israël et Dieu constata. »

« Notre labeur », ceci se réfère aux enfants, comme il est dit : « Tout garçon qui naît,, vous., jetterez au fleuve et tout fille, vous la garderez en vie. »

« Et notre oppression », ceci se réfère à la contrainte, comme il est dit :

« J'ai vu l'oppression que les Égyptiens leur imposent. »

Y vido a'nuestra aflegicion, de es-e descubrimiento de Tierra, como asi dice el verso : vido el Dios a hijos de Israël y se apiado el

Y este laprieto, este laprieto, como asi dice el verso : Y encornendo Parho a todo el pueblo diciendo hijo que naciere, al rio io echaris

y toda la hija, la avediguaris. Y a nuestro laprieto, este laprieto, como asi dice el verso y tambien vide laprietos, que los de Egipto, aprietantes a ellos.

דל ויוצאנו א ג מר טויה, וב רע נ ה ובז ק יד חז רים ב תים. יי ממצ מפ אתות וב , ובVayotsiénou Ado-naï mimitsraim béyad ‘hazaka ouvizroa nétouya ouvémora gadol ouvéotote ouvémoftim

Oukhrrezna llah min massar byed qwoui’ya oubdraâ mmdouda, oumoukif kbir, oulemayér, oublâzayéb

16

« Et l'Éternel nous sortit d'Égypte d'une main forte et d'un bras étendu, avec une grande révélation, avec des signes et des prodiges. »

Y nos saco Adonay de Egipto, con poder fuerte y con brazo tendido y con temoridad grande

y con señaIes y con maravillas.

רים ויוצאנו דוש - יי ממצ א הק ליח, אל די ש לא על י ף, ו ר די ש לא על י ך, ו א די מל לא על יכו ל ב הכיתי כ ה הזה, ו ל רים בלי ארץ מצ תי ב בר ע מו, שנאמר: ו עצ בודו וב רוך הוא בכ ארץ ב ר ב

ע ם ו ד רים מא טים. אני יי. מצ פ רים אעשה ש ל אלהי מצ כ ה, וב המ ד ב

Vayotsianou Ado-naï mimitsraim: lo al yédé mala’h vélo al yédé saraf vélo al yédé chalia’h éla hakadoche Baroukh hou bikhvodo ouvéatsmo. Chénéémar véavarti bé-éréts mitsraim balayla hazé véhikéti kol békhor bééréts mitsraim méadam véad béhéma ouvékhol élohé mitsraim ééssé chéfatim ani Ado-naï :

Oukhrrzna llah min massar layss âla yad Mal’akh ou layss âla yéd mahtreq oulayss âla yéd rqqass ghir lmqddess mbarek houwa bouquaro oubqwiyto, fhal ma qal l’passouk, oun’douz fi zmeê ard massar fllila hadi, oun’drab zmeê l’bkher fi ard massar, min bn’adém hatta b’hima, ouf’zmeê maâbad massar naâmél ssrayeê ana llah

« L'Éternel nous sortit d'Égypte », non par l'intermédiaire d'un ange, non par l'intermédiaire d'un séraphin et non par l'intermédiaire d'un messager. Le Saint, béni soit-Il, dans toute Sa gloire, le fit Lui-même !

Ainsi qu'il est dit : « Je traverserai la terre d'Égypte en cette nuit, et je frapperai tout premier-né dans le pays d'Égypte, de l'homme à l'animal et J'exécuterai les jugements contre tous les dieux de l'Égypte, Moi, l'Éternel. »

Y nos saco Adonay de Egipto, non por mano de Angel, non por mano de ardedor y non por

mano de mensagero, Saivo que el Santo Bendito El, con su honra y con su mesmo, como asi dice el verso : Yo pasare por tierra de Egipto en la noche la esa y herire a todo prîmogenito de tierra de Egipto, desde hombre, hasta cuadrupea y a todo idolo de Egipto

hare justicia, Yo Adonay.

תי בר ע ה ו ל רים בלי ארץ מצ ך -הזה ב א לא מל ארץ מ אני ו כור ב ל ב הכיתי כ רים ו אני -צף ר לא ש ט ו פ רים אעשה ש ל אלהי מצ כ ל -ים וב אני הוא ולא אחר. -אני יי יח. אני ולא הש

Véavarti vé-érétse mitsraim: ani vélo malakh. véhikéti kol békhor bé-éréts mitsraim: ani vélo saraf. Ouvé’hol élohé mitsraim ééssé chéfatim: ani vélo hachalia’h. ani Ado-nay. Ani hou vélo a’hér

Oundouz fi ard massar, ana oulayss Mal’akh oun’drab zmeê lbkhr ana oulayss mahtreq, ouf’zmeê maâbad massar naâmel ssrayee ana oulayss raqqass ana llah ana houwa oulayss akhor

17

« Je traverserai la terre d'Égypte », Moi et non un ange ;

« Je frapperai tout premier-né dans le pays d'Égypte », Moi et non un séraphin ;

« J'exécuterai les jugements contre tous les dieux de l'Égypte », Moi et non un messager ;

« Moi, l'Éternel », c'est Moi et nul autre !

Y pasare por Tierra de Egiptio, Yo y no angel ; y herire a todo primogenito, yo y no ardedor ;

y a todo idolo de Egipto, hare justicia, yo y no mensagero ; Yo Adonay, Yo, El y no otro.

ה ק יד חז דה, בסוסים, - ב ך אשר בש נ מק ה שנאמר: הנה יד יי הויה ב מ זו הדבר, כמל אד. בחמרים, בג בד מ ר ובצאן, דבר כ ק ים, בב

Béyad ‘hazaka zé hadévér kémo chénéémar hiné yad Ado-naï hoya bémiknékha achér bassadé bassousim ba’hamorim ouvaguémalim babakar ouvatson dévér kavéd méod :

Byéd qwouiya hada lémarr fhal ma qal l’passouk, ra qdourat llah kayina fiqssbek di flfddan’ fil’âoud, fil’hmir, fil’zmal, fil’bkar, oufil’ghnam émar qwi bzzaf

« D'une main forte », ceci se réfère à Dévère (la peste), comme il est dit : « Voici que la main de l'Éternel sera sur tes troupeaux dans les champs, sur les chevaux, sur les ânes, sur les chameaux, sur le gros et le petit bétail, une peste très sévère ».

Con poder fuerte : Esta es la espada, como asi dice el verso : Ec-Ada de Adonay sea en tu ganado, que en el campo ; en los caballos, en los burros, en los camellos, en las vacas, en las obejas, mortaldad pesada mucha.

טויה רע נ לים. - ובז רוש טויה על י ידו, נ ה ב לופ בו ש חר ה שנאמר: ו מ זו החרב, כ

Ouvizroa nétouya: zou ha’hérév kémo chénéémar vé’harbo chéloufa béyado nétouya al yérouchalaim

Oub’draa mmdouda hada ssif fhal ma qal l’passouk oussifo mssloula fyiddo mmdouda ala yeroushalayim « D'un bras étendu », ceci se réfère à l'épée, comme il est dit : « Son épée était tirée, dans sa main, étendue sur Jérusalem. »

Con Brazo Tendido, es-la es la espada como asi dice el verso Y la espada tomaras en tu mano, tendida sobre Yeruchalayim

דל א ג מר ה שנאמר: או זו - וב מ ה, כ כינ גלוי שאתת מסת ב קחת לו גוי מקרב גוי ב בא ל ה אלהים ל הנסכם יי ה ל ש כל אשר ע דלים, כ אים ג מור טויה, וב רוע נ ה ובז ק יד חז ה וב מ ח מל תים, וב מופ וב

עיניך. אלהיכם ב רים ל מצ

18

Ouvémora gadol: zé guilouy ché’hina kémo chéné-émar o hanissa élo-him lavo laka’hat lo goy mikérévgoy bémassot béotot ouvémoftime ouvémil’hama ouvyad ‘hazaka ouvizroa nétouya ouvémoraim gédolimkékhol achér assa lakhém Ado-naï élo-ékhém bémitsraim lé-énékha

Obmoqif kbir hada sshir naouar llah, fhal ma qal l’passouk, aw yizrrab llah liyzi yakhed leh quwam min wasst quwam bttzribat blemayer oublaazayeb oublmdrba, oubyed qwuiyya oubdraa mmdouda oubmokhifat kbar, kif zmee di amal likoum llah ilahkoum fmassar lihadratek « Avec une grande révélation », ceci se réfère à la révélation de laChekhinah (la Présence Divine), comme il est dit : « Un dieu a-t-il jamais essayé de prendre pour lui une nation du sein d'une autre

nation, par des épreuves, des signes et des prodiges, par la guerre, d'une main forte et d'un bras étendu, avec de grandes révélations, comme tout ce que l'Éternel, votre Dieu a fait pour vous en Égypte devant vos yeux ! »

Con Temoridad Grande, este descuorimiento de "Segina", como asi dice el verso Para probar el Dios, para traer gente de entre gente, con pruebas, con señaIes, con niaravillas y con peleas, con poder fuerte y con brazo tendido y con temoridad Grande, como lo que hizo Adonay, a vos en Egipto a tus ojos.

ה זה המטה - אתותוב מ ך, אש , כ יד את המטה הזה תקח ב ר תעשה בו שנאמר: ואתת. תיםאת ה מפ ה - וב מ ם, כ תתי מו זה הד נ רץ. שנאמר: ו א מים וב תים בש פ

ן. ש רות ע תימ אש ו ם ו דOuvéotot: zé hamaté kémo chéné-émar véaite hamaté hazé tika’h béyadékha achér ta-asé bo aite haotot : ouvémoftim zé hadam kémo chénéémar vénatati moftim bachamaym bachamaim ouva-aréts. Damme vaéche vétimrote-achane

Oublemayer hadi lassa fhal ma qal l’passouk, oulaassa hadi tqbd fiydek di taamel beh lemayer Oublaazayeb hara dem, fhal ma qal l’passouk, ounaamal lemayer fssma ou lard dem ounnar, ouqddban ddkhan « Avec des signes », ceci se réfère au bâton, comme il est dit : « Prends dans ta main ce bâton avec

lequel tu feras les signes. »

« Et des prodiges », ceci correspond au sang, comme il est dit : « Et je montrerai des prodiges dans les cieux et sur terre »...

Du Sang, et du Feu, et des colonnes de Fumée.

Con señales esta es la bara, como asi dice el verso ; Y la bara la esta tomaras en tu mano, que naras con ella los señales.

Con maravillas, esta es la sangre, como asi dice el verso : Hare maravillas en los cielos y en la tierra ; sangre y fuego y altamarales de humo.

ר אחר ב ה ד ק יד חז טויה -: ב רע נ תים, ובז דל -ש א ג מר תים, וב אתות -ש תים, וב -שתים מפ תים, וב רים , -ש מצ רים ב רוך הוא על המצ דוש ב תים. אלו עשר מכות שהביא הק ש

אלו הן: וDavar a’hér: béyad ‘hazaka chtaim. Ouvizroa nétouya chétaim. Ouvémora gadol chétaim. Ouvéotot chétaim. Ouvémoftim chétaim - Elou éssér makot chéhévy hakadoch Baroukh hou al hamitsrim bémitsraim. Vé-élou hén.

19

Klam akhor byed qwouyya zouz, oubdraa mmdouda zouz, oubmoqif kbir zouz, oublemayer zouz, oublaazayeb zouz Hadou aassra d’drbat di zab lmqddess mbarek houwa, ala lmissiyim fmassar, ouhadou houma Une autre explication : « D'une main forte » représente deux plaies ; « d'un bras étendu », deux autres ; « avec une grande révélation », deux autres ; « des signes », deux autres ; et « des prodiges », deux autres.

Ce sont les Dix Plaies que le Saint, béni soit-Il, a amenées sur les Égyptiens en Égypte, les voici :

Otro peruz : con Poder Fuerte dos con Brazo Tendido dos, con señales dos, con Temoridad Grande dos y con Maravillas dos. Estas diez heridas que tlraj:o el Santo Bondito El y dio a nuestros padres en Egipto y estas son

Damme. Tséfardéa. Kinim. Arov. Dévér. Ché’hin. Barad. Arbé. ‘hochékh. Makat békhorot.

Dem, zzran, lqmoul, lkhla’t, lemar, zzdem, lbrad, zzrad, d’lma, drbat lbkoura Sang. Grenouilles. Vermine. Bêtes sauvages. Peste. Ulcères. Grêle. Sauterelles. Obscurité. Extermination des premiers-nés.

Sangre, ranas, piojos, pedriscos, granos, langostas, mortaldad, obscuridad y herida de mayores.

ה הוד נים: רבי י הם סמ יה נותן ב האח"ב. צ"ך עד"ש ב ד

Rbbi youda kan yaati bihoum limayer DETSAKH AADACH BEAHAB Rebbi Yehouda hizo en ellos senaies DETSAKH AADACH BEAHAB

לילי על רבי יוסי הג רים עשר מכות ו מצ רים ב קו המצ ה אומר של אומר: מנין אתקו חמשים מ בע אלהים הים ל עה: אצ טמים אל פר רו החר רים מה הוא אומר? ויאמ מצ כות ? ב

או רים , וייר מצ ה יי ב ש ה אשר ע דל אל את היד הג ר א יש על הים מה הוא אומר? ויר הוא, ום את יי, ויאמינו ביי וב ע רים ה מצ ה : ב בע? עשר מכות . אמור מעת אצ קו ב ה ל דו. כמ משה עב

קו חמשים מכות . על הים ל קו עשר מכות ו ל

Rabbi yosé haglili omér minaym ata omér chélakou hamitsrim bémitsraim éssér makot véal hayam lakou ‘hamichim makot? Bémitsraim ma hou omér vayomrou ha’hartoumime él paro étsba élohim hi. Véal hayam ma hou omér vayar

20

Israel aite hayad hagédola achér assa Ado-naï bémitsraim vayrou ha-am aite Ado-naï vayaaminou bAdo-naï ouvémoché avdo : kama lakou bétsba ésér makot. Emor méata bémitsraim lakou ésér makot. Véal hayam lakou ‘hamichime makot.

Rabbi yosse hagalili yqol, mnnayen nti tqol, di ndrbo lmissryim fmassar aasra d’drbat, ouaala lbhar ndrbou khm’ssin drba Fmassar ass houwa yqol, ouqalou sshari’n lparoo qdourat llah hiyya, ouaala lbhar ass houwa yqoul, oughzer Israel lyed lkbira di amel llah fmassar oukhafo lqwam llah, ou’amnou b’llah, oub’mosse abdeu Qddass nd’rbou d’ssbaa allah assra d’drbat, qoul mn daba, fi massar ndrbou assra d’drbat ouala lbhar ndrbou khm’ssin drba

Rabbi Yossé le Galiléen dit : Comment peux-tu apprendre qu'en plus des dix plaies que les Égyptiens furent frappés en Égypte, ils furent frappés encore de cinquante autres sur la mer ?

Au sujet des plaies en Égypte, il est dit : « Les magiciens dirent au Pharaon : c'est le doigt de Dieu. » Sur les événements à la mer, il est dit : « Israël vit la grande main que l'Éternel avait posée contre l'Égypte ; et le peuple craignit l'Éternel, et ils crurent en l'Éternel et en Moïse Son serviteur. »

Combien les a-t-Il frappés par un doigt ? Dix coups (plaies) !

Il s'ensuit donc qu'en Égypte, ils furent frappés par dix plaies et, sur la mer, par cinquante plaies !

Rebbi Yussef Agalili dicien : de donde vienen estas diez heridas, que se apenaron sobre los

egeficianos en Egipto y sobre la mar se apenaron cincuenta heridas. En Egipto que el dicien : y dijeron los Magos a Parho, basamilia del Dios ella y sobre la mar que el dicien ; Y vio israël, poder grande que hizo Adonay en Egipto y vio el pueblo

aAdonayy creyeron enAdonay yen Mossé su siervo. Cuando se apenaron con baisamilla diez heridas, dice ahora en Egipto se

apenaron diez heridas y sobre la mar se apenaron cincuenta heridas.

ה שה רבי אליעזר ה ומכ ל מכ רים אומר: מנין שכ רוך הוא על המצ דוש ב ביא הקלחת ה, מש ר צ זעם ו ה ו ר ם חרון אפו, עב שלח ב בע מכות? שנאמר: י ה של אר ת י רים ה מצ ב

ה ר עים. עב אכי ר זעם -מל ה -אחת, ו ר תים, וצ ל -ש לש, מש עים ש אכי ר בע. אמור -חת מל אראתים מכות . קו מ על הים ל עים מכות ו ב קו אר רים ל מצ ה : ב מעת

Rabbi Eliézér omér, minayn chékol maka oumaka chhévi hakadoch Baroukh hou al hamitsrim bémitsraim haita chél arba makot? chéné-émar yéchala’h bam ‘haron apo évra vazaam vétsara michla’hat malakhé raim : évra a’hat. vazaam chétaim. Vétsara chaloch. Michla’hat mal’hé raim arba. Emor méata bémitsraim lakou arbaim makot.Véal hayam lakou maataim makot :

Rbbi Eliezer yqol, mnayen di zmee drba oudrba di zab lmqddess houwa ala lmissriyim fmassar, kan’t di rb’aa d’drbat, fhal ma qal l’passouk, ouss’llat fihoum sskh’t ndbou, sskht ouh’raz oud’diqa mssoufdat rqaqss qbah’ Skht wahid, oulh’raz zouz, oud’diqa tlata, mssoufdat rqaqss qbah r’ baa qol mdaba fmassar ndrbou rbiin drba ouaala lbhar ndrbou miytayn drba

21

Rabbi Eliézère dit : Comment peux-tu savoir que chacune des plaies que le Saint, béni soit-Il, envoya sur les Égyptiens en Égypte consistait en quatre plaies ?

Car il est dit : « Il envoya contre eux son ardente colère, fureur, indignation, malheur et une délégation de messagers de mal ». Fureur, c'est une ; indignation, cela fait deux ; malheur, cela fait trois ; délégation de messagers de mal, cela fait quatre.

Tu dois donc dire qu'en Égypte, ils furent frappés de quarante plaies et, sur la mer, ils furent frappés de deux cents plaies.

Rebbi Elhazar dicien : De adonde cada herida y herida, que el Santo Bendito El, dio a los

egellicianos en Egipto como asi dice el verso : soitiaran en ellas ira de su furor, saña, angustia, enviamento de mensageros malos Ira de su furor una, saña dos, angustia tres, enviamento de mensageros malos quatro dice ahora en Egipto se apenaron 40 heridas y sobre la mar se apenaron doscientas heridas.

רים ארבי עקיב מצ רים ב רוך הוא על המצ דוש ב ה שהביא הק ה ומכ ל מכ אומר: מנין שכמש מכות ? שנאמר: ישלח ה של ח ת י עים . ה אכי ר לחת מל ה, מש ר צ זעם ו ה ו ר ם חרון אפו, עב ב

ה -חרון אפו ר זעם -אחת,, עב תים, ו ה -ש ר צ לוש, ו עים -ש אכי ר לחת מל בע, מש מש. -אר חקו חמשים מכות רים ל מצ ה : ב אתים מכות . אמור מעת קו חמשים ומ על הים ל ו

Rabbi Akiva omér minaine chékol maka oumaka chéhévi hakadoche Baroukh hou al hamitsrim bémitsraim haita chél ‘haméch makot? Chéné-émar ichla’h bam ‘haron apo évra vazaam vétsara michla’hat malakhé raim. ‘haron apo a’hat. évra chétaim. Vazaam chaloch. Vétsara arba. Michla’hat malakhé raim ‘haméch. Emor méata bémitsraim lakou ‘hamichim makot. Véal hayom lakou ‘hamichim oumataim makot :

Rbbi Aquiba yqol, mnayen di zmee drba oudrba di zab lmqddess houwa ala lmissriyim fmassar, kan’t di Khmssa d’drbat, fhal ma qal l’passouk, ouss’llat fihoum sskh’t ndbou, sskht oulh’raz oud’diqa mssoufdat rqaqss qbah’ Skht ndbou wahid, sskht zouz, oulh’raz tlata, oud’diqa r’baa, mssoufdat rqaqss qbah khmssa qol mdaba fmassar ndrbou khmssin’ drba ouaala lbhar ndrbou miytayn oukhmssin’ drba

Rabbi Akiba dit : Comment sais-tu que chacune des plaies que le Saint, béni soit-Il, envoya sur les Égyptiens en Égypte consistait en cinq plaies ?

Car il est dit : « Il envoya contre eux Son ardente colère, fureur, indignation, malheur et une délégation de messagers de mal ». Son ardente colère, c'est une ; fureur, cela fait deux ; indignation, cela fait trois ; malheur, cela fait quatre ; délégation de messagers de mal, cela fait cinq. Tu dois donc dire qu'en Égypte, ils furent frappés de cinquante plaies et, sur la mer, ils furent frappés de deux cent cinquante plaies

Rebbi Hakîba dicien : de donde cada herida y herida, que el Santo Benditio El, dio, a los egeficianos en Egipto y eran de 5 heridas, como asi dice el verso ; Soltaran en elias ira de

su furor : saña, ira, angustia, enviamento de mensageros malos y dice ahora en Egip'lo se apenaron 50 herioas y sobre la mar se apenaron 250 heridas.

22

לינו קום ע ה מעלות טובות למ כמ

טים, פ הם ש ה ב ש לא ע רים ו נו ממצ דיינו. אלו הוציאה באלהיהם, ש טים, ו לא ע פ הם ש ה ב ש דיינו. אלו ע

ה באלהיהם, ו ש כוריהם,אלו ע רג את ב דיינו. לא הם, מונ נו את מ תן ל לא נ כוריהם ו רג את ב דיינו. אלו הנו את הים, רע ל לא ק ם ו מונ נו את מ תן ל דיינו. אלו נתוכו בח נו ב לא העביר נו את הים ו רע ל ה,אלו ק ב דיינו. ר

תוכו רנו ב קע צ לא ש ה ו ב ר תוכו בח נו ב דיינו. אלו העבירה נ עים ש ב ר אר ב כנו במד ר לא ספק צ תוכו ו רנו ב דיינו. אלו שקע צ

עים ש ב ר אר ב כנו במד ר ןאלו ספק צ נו את המ ה ולא האכיל דיינו. נת, נו את השב תן ל לא נ ן ו נו את המ דיינו. אלו האכיל

ני הר סיני, נו לפ ב לא קר ת, ו נו את השב תן ל דיינו. אלו נתן לא נ ני הר סיני, ו נו לפ ב ה. אלו קר נו את התור דיינו. ל

אל, ר ארץ יש נו ל ניס לא הכ ה ו נו את התור תן ל דיינו. אלו ננ לא ב אל ו ר ארץ יש נו ל ניס האלו הכ חיר נו את בית הב דיינו. ה ל

Kama ma-alot tovot lamakom alénou :

Ilou hotsianou mimitsraim vélo asha bahém chéfatim Dayénou Ilou asha vahém chéfatim vélo asha vélohé-ém Dayénou Ilou asha bélohé-ém vélo harag aite békhoréhém Dayénou Ilou harag aite bé’horéhém vélo nata-n lanou aite mamonam Dayénou Ilou natane lanou aite mamonam vélo kara lanou aite hayam Dayénou Ilou kara lanou aite hayam vélo hé-éviranou béto’ho bé’haréva Dayénou Ilou hé-éviranou béto’ho bé’haréva vélo chika tsarénou bétokho Dayénou Ilou chika tsarénou béto’ho vélo sipék tsorkhénou bamidbar arbaim chana Dayénou ilou sipék tsorkhénou bamidbar arbaim chana vélo hé-ékhilanou aite haman Dayénou ilou hé-ékhilanou aite haman vélo natan aite hachabbat Dayénou ilou natan aite hachabbat vélo kérvanou lifné har sinaï Dayénou ilou kérvanou lifné har sinay vélo hikhnisanou lé-éréts Israel Dayénou ilou hikhnisanou lé-éréts Israel velo vana lnou aite beth hamikdach Dayénou

Qd ass min dzarat’ mla’h llah’ baroukh hou alina Loukan khrrzna mn massar ouma aâmel fihoum ssraya’ ykfana Loukan aâmel fihoum ssraya’ouma amelss fmaabadhoum ykfana Loukan amel fmaabadhoum ouma qtelss bkour’houm ykfana Loukan qtel bkour’houm ouma aatana si mal’houm ykfana Loukan aatana mal’houm ouma qssm’lna si lbhar ykfana Loukan qssm’lna lbhar oumadouwzna f’wosto filibiss ykfana Loukan douwzna f’wosto filibiss oumaghrr’q aadyanna f’wosto ykfana Loukan ghrr’q aadyanna f’wostoouma khfass hdzna flkhla r’b’in am ykfana Loukan khfa hdzna flkhla raba’in am oumaouklnass l’man’ ykfana Loukan oukklna l’man’ ouma’atalnass seb’t ykfana Loukan atana seb’t oumaqrrbnass lqddem zbel sinaï ykfana Loukan qrrbna lqddem zbel sinaï ouma aatalnass Torah ykfana Loukan aatalna torah oumadkhlnass l’erets Israel ykfana Loukan dkhlna l’Erets Israel oumabnal’nass beit Hamiqdach ykfana

23

Combien de degrés de bienfaits l'Omniprésent a-t-Il placés sur nous : S'Il nous avait sortis d'Égypte et n'avait pas exécuté de jugements contre eux - Dayénou,

cela nous aurait suffi ! S'Il avait exécuté des jugements contre eux et pas contre leurs idoles -Dayénou, cela nous

aurait suffi ! S'Il avait détruit leurs idoles et n'avait pas tué leurs premiers-nés -Dayénou, cela nous

aurait suffi ! S'Il avait tué leurs premiers-nés et ne nous avait pas donné leur richesse -Dayénou, cela

nous aurait suffi ! S'Il nous avait donné leur richesse et n'avait pas divisé la mer pour nous -Dayénou, cela

nous aurait suffi ! S'Il avait divisé la mer pour nous et ne nous l'avait pas fait traverser sur la terre sèche -

Dayénou, cela nous aurait suffi ! S'Il nous l'avait fait traverser sur la terre sèche et n'y avait pas noyé nos oppresseurs -

Dayénou, cela nous aurait suffi ! S'Il y avait noyé nos oppresseurs et n'avait pas subvenu à nos besoins dans le désert

pendant quarante ans - Dayénou, cela nous aurait suffi !

S'Il avait subvenu à nos besoins dans le désert pendant quarante ans et ne nous avait pas nourri (avec) la Manne ! - Dayénou, cela nous aurait suffi !

S'Il nous avait nourri (avec) la Manne et ne nous avait pas donné le Chabbat - Dayénou, cela nous aurait suffi !

S'Il nous avait donné le Chabbat et ne nous avait pas approchés devant le Mont Sinaï - Dayénou, cela nous aurait suffi !

S'Il nous avait approchés devant le Mont Sinaï et ne nous avait pas donné la Torah - Dayénou, cela nous aurait suffi !

S'Il nous avait donné la Torah et ne nous avait pas faits entrer en Terre d'Israël - Dayénou, cela nous aurait suffi !

S'Il nous avait faits entrer en Terre d'Israël et ne nous avait pas construit le Beth-Habe'hirah (la Maison d'Election, le Beth-Hamikdache) - Dayénou, cela nous aurait suffi !

Cuantos grados buenos ! El Criador sobre nos

Si nos sacara de Egipto, Y no hiciera en ellos justicia, nos abondara

Si hiciera en ellos jus-icia, y no hiciera en sus idolos, nos abondara

Si hiciera en sus idolos, y no matara a sus primogenitos, nos abondara

Si matara a sus primogenitos, y no diera a nos a sus dineros, nos abondara

Si diera a nos a sus dineros, y no partiera a nos ai mar, nos abondara

Si partiera a nos al mar, y no nos hiciera pasar entre el por lo seco, nos abondara

Si nos hiciera pasar entre el por Io seco, y no hundiera nuestros angustiadores entre el, nos abondara

Si hundiera nuestros angustiadores entre el, y no nos abasteciera nuestros menester. en el desierto 40 años, nos abondara

Si nos diera nuestros menesteres en el desierto 40 anos, y no nos diera comer al man, nos abondara

Si nos diera comer al man, y no diera a nos el Sabbat nos abondara

24

Si diera a nos el Sabbat, y no nos acercara ante monte de Sinaï nos abondara

Si nos acercara ante monte de Sinaï, y no diera a nos a la Ley, nos abondara

Si diera a nos a la Ley, y no nos metiera a Tierra de Israël, nos abondara

Si nos metiera a Tierra de Israël, y no fabricara a nos la Casa Santa, nos abondara

העל אחת, ה וכמ רים , כמ נו ממצ לינו: שהוציא קום ע כפלת למ ה ומ פול ה כ , טובנו את רע ל ק ם, ו מונ נו את מ תן ל נ כוריהם, ו רג את ב ה ה באלהיהם, ו ש ע טים, ו פ הם ש ה ב ש ע ו

ב ר העבירנו בתוכו בח נו הים, ו האכיל ה, ו נ עים ש ב ר אר ב כנו במד ר ספק צ תוכו , ו רנו ב שקע צ ה, וארץ נו ל ניס הכ ה, ו נו את התור תן ל נ ני הר סיני, ו נו לפ ב קר ת, ו נו את השב תן ל נ ן, ו את המ

נו א ה ל נ אל, וב ר ל עונותינו. יש כפר על ל ה ל חיר ת בית הב

Al a’hat kama vékama tova kfoula oumou’hléfét lamakom alénou, chéotsianou mimitsraim, véasa vahém chéfatim, véasa vélohé-ém, véharag aite bé’horéhém, vénatane lanou aite mamoname, vékara lanou aite hayam, vé-éviranou véto’ho bé’haréva. Véchika tsarénou béto’ho, vésipék tsor’hénou bamidbar arbaim chana, véhé’hilanou aite haman, vénatan lanou aite hachabbat, vékéravnou lifné har sinaï, vénatane lanou aite hatora, véhikhnisanou lé-éréts Israël, ouvana lanou aite beth habé’hira lékhapér al kol avonoténou :

Ala wahda s’hal ou s’hal mleiha mt’niya oumt’lta llah baroukh hou alina, khrrzna mn massar aâmel fihoum ssraya’ amel fmaabadhoum qtel bkour’houm aatana mal’houm qssm’lna lbhar douwzna f’wosto filibiss ghrr’q aadyanna f’wosto khfa hdzna flkhla raba’in am oukklna l’man’ atana seb’t qrrbna lqddem zbel sinaï aatalna torah dkhlna l’Erets Israel oubnal’na beit Hamiqdach bass ygh’far ala zmee dnoubatna Aussi, combien plus devons-nous être reconnaissants envers l'Omniprésent pour la bonté doublée et redoublée qu'Il a placée sur nous ; car Il nous a sortis d'Égypte, et a exécuté des jugements contre eux, et contre leurs idoles, et a tué leurs premiers-nés, et nous a donné leur richesse, et a divisé la mer pour nous, et nous l'a fait traverser sur la terre sèche, et y a noyé nos oppresseurs, et a subvenu à nos besoins dans le désert pendant quarante ans, et nous a nourris (avec) la Manne, et nous a donné le Chabbat, et nous a approchés devant le Mont Sinaï, et nous a donné la Torah, et nous a faits entrer sur la Terre d'Israël et nous a construit le Beth-Habe'hirah

pour racheter toutes nos fautes.

Por una, cuanta mas y cuanta mas buena, dobiada y tresdoblada, al Creador sobre no Nos saco de Egipto Hiso en ellos, justicia 'Hiso en sus idolos Mato a sus primogenitos Dio a nos a sus dineros Partio a nos el mar Nos hiso pasar entre el por lo seco Hundio, nuestros angustiadores entre el Nos abastecio nuestros menesteres en el desiertio 40 años Nos hiso comer ai man Dio a nos el Sabbat Nos acerco ante monte de Sinaï Dio a nos a la Ley Nos metio a Tierra de Israël Y fabrico a nos la Casa Santa para perdonar todos ouestros delito

ליאל ן גמ רים אלורב ב ה ד לש מר ש ל שלא א יה אומר:כ תו, ה די חוב א י בפסח, לא יצ

אלו הן: רור. פסח, ו ה, ומ מצRaban Gamliél haya omér kol chélo amar chélocha dévarim. Elou bapessah lo yatsa yédé ‘hovato. Vé¬élou hén : Pessa’h, Matsah, Oumaror.

25

Raban gamliel kan yqol zmee di ma qal tlata dlmssayel hadou fpissa’h madouwez frado Ouhadou houma Pissah Lfter Oulmrar

Rabban Gamliel avait coutume de dire : Celui qui ne discute pas des trois choses suivantes à Pessa'h n'a pas accompli son devoir, ce sont :

Pessa'h (le sacrifice de Pessa'h), Matsa (le pain sans levain) et Maror (les herbes amères).

Rabban Gamlien dicien : todo el que no diga estas tres cosas en el Pesah no sale a bordo de su obligacion y estas son Carnero, sensena y lechuga

סח שה פסח ה? על שום שפ יה קים, על שום מ ש ה ד מן שבית המק לים בז יו אבותינו אוכס תם זבח פסח הוא ליי, אשר פ רים , שנאמר: ואמר מצ תי אבותינו ב רוך הוא על ב דוש ב ח על הק

ני יש תי ב תחוו. ב ם ויש ע תינו הציל? ויקד ה את ב רים , ו פו את מצ ג נ רים ב מצ אל ב ר

Pessa’h chéhayou avoténou okhlime bizman chébét hamikdach kayam al choum ma. Al choum chépassa’h hamakom al baté avoténou bémitsraim. Chéné-émar va-amartém zeva’h pessa’h hou lAdo-naï achér passa’h al baté béné Israel bémitsraim bénogfo aite mitsraim vé-aite baténou hitsil vaïkod ha-am vichta’havou :

Pissah di kanou zdoudna flouk’t di beit lmiqdach baquia ala sbba’t ass ala sbbat, di sefq lmqddass mbarek houwa ala diar zdoudna fmassar fhal ma qal lpassouk, outkoulou dbeh pissah houwa di sefq ala diar oulad Israel fimassar fdrbou massar ou diar’na fek ourqk’oo l’qouam oubay’oo Pessa'h - l'agneau de Pessa'h que nos pères mangeaient à l'époque duBeth-Hamikdache, pour quelle raison (agissaient-ils ainsi) ? Parce que l'Omniprésent passa au-dessus des maisons de nos pères en Égypte, comme il est dit : « Tu diras : c'est une offrande de Pessa'h à l'Éternel car Il passa au-dessus des maisons des Enfants d'Israël en Égypte quand Il frappa les Égyptiens d'une plaie, et Il sauva nos maisons. Et le peuple s'inclina et se prosterna ».

Carnero este que en el Pesah, eran nuestros padres comientes en el tiempo de la Casa Santa firme ; por causa de que, por causa, que se apiado el Santo Bendito El, sobre casas de nuestros padres en Egipto, como asi dice el verso : Y di jeron, sacrificio de carnero es a Adonay que se apiado sobre casas de hijos de Israël en Egipto y humillaron a Egipto. Y a nuestras casas escapo y se apiado el pueblo y se encorvaron.

26

ה החמיץ עד מצ ם של אבותינו ל צק פיק ב לים, על שום מה? על שום שלא הס זו שאנו אוכם, שנ ל א רוך הוא, וג דוש ב כים, הק ל כי המ ה עליהם מלך מל ל צק אשר שנג אמר: ויאפו את הב

מה, מה הת לו ל לא יכ רים ו שו ממצ מץ, כי גר רים עגת מצות, כי לא ח ה לא הוציאו ממצ גם צד והם. שו ל ע

Matsah zou chéanou okhlim al choume ma. Al choume chélo hispik bétsékét chél avoténou léha’hmits ad chénigla aléhém mélékh mal’hé haméla’him hakadoch Baroukh hou ouguéalam, chéné-émar vayofou aite habatsék achér hotsiou mimitsraim ougote matsot ki lo ‘haméts ki gorchoun mimitsraim vélo ya’hlou léhitmaméha végam tséda lo asou lahém Lfter hada di h’na naklou ala s’bat ass, ala sbbat di ma taalelss azin’houm di zdoud’na liykhmer, hta tzlla alihoum sultan ms’ltan sslatan’ lqddss mbarek houwa, oufkkhoum dghia, fhal ma qal lpassouk, ouaznou laazin’ di khrrzou nm’n massar rkak fter ma khmreu, layn trrdou mn massar, ouma qdrhoum ytaatlou, ouhatta l’aawin’ ma amlou lihoum

Cette Matsa que nous mangeons, pour quelle raison ? Parce que la pâte de nos pères n'eut pas le temps de lever avant que le Roi des rois, le Saint, béni soit-Il, Se révèle à eux et les libère.

Comme il est dit : « Ils firent cuire les gâteaux-Matsot de la pâte qu'ils avaient emmenée d'Égypte, car elle n'avait pas levé ; car ils avaient été chassés d'Égypte et n'avaient pas pu attendre, et ils n'avaient pas également préparé de provisions (en dehors de cela) ».

Sensena esta que nos comientes, por causa de que, por causa, que abastecieron las masas de nuestros padres para yebdarse, hastla que regmieron sobre ellos Roy de los Reyes y eÏ Santo Bendito El, regmio de pronto, como asi dice el verso : Y yebdaron las masas que sacaron de Egipto ; tortas, senseña que non yebdas que regmieron a Egipto y non pudieron para desterrarse y tambien fiambres non hicieron a eilos.

רור לים, על שום מה? מ נו אוכ רים , זה שא מצ רים את חיי אבותינו ב רו המצ על שום שמרם ת ל עבד דה את כ ה בש ל עבד כ בנים וב חמר ובל ה, ב ש ה ק ררו את חייהם בעבד מ שנאמר: וי

רך. פ הם ב דו ב ב אשר ע

Maror zé chéanou okhlim al choum ma, al choume chémérérou hamitsrim aite ‘hayé avoténou bémitsraim, chéné-émar vayémarérou aite ‘hayéhém ba-avoda kacha bé’homér ouville-vi-nim ouvé’hol avoda basadé aite kol avodatam achér avdou bahém béfaré’h :

L’mrar hada di hna nakleu ala sbbat ass ala sbbat di mrrou lmissriyim hayat zdoudna fimassar, fhal ma qal lpassouk, oumarrou hayathoum blkhdma ssiiba b’tein oub’ttob, oubzmee lkhdma dlfddan’ zmee khdmat’houm di khdmou fihoum bss’ouba Ce Maror que nous mangeons, pour quelle raison ? Parce que les Égyptiens ont rendu amère la vie de nos pères en Égypte, comme il est dit : « Et ils rendirent leur vie amère par le dur travail, avec le mortier et avec les briques et toutes les sortes de travail dans le champ, tout leur travail qu'ils leur imposèrent avec dureté ».

Lechuga esta que nos comientes, por causa de que, por causa, que amargaron los Egipcios las vidas de nuestros padres en Egipto, como asi dice el verso Y amargaron sus vidas con servicio duro, con barro y con adobe y con servicio del campo Y a todos sus servicios que sirvieron a ellos, con dureza.

27

דור ל דור ו כ ך ב בנ ת ל הגד ים , שנאמר: ו ר א ממצ צ אלו הוא י מו כ אות את עצ ם לר ד חיב אדוש ביום ה אל הק ד ג ב רים . לא את אבותינו בל צאתי ממצ ה יי לי ב ש הוא לאמר, בעבור זה ע

תת נו, ל ביא את מען ה ם , ל נו הוציא מש אות הם, שנאמר: ו אל עמ נו ג א אף אות רוך הוא, אל בנו את ה בע לאבתנו. ל רץ אשר נש א

Békhol dor vadore ‘hayav adam lirôt aite atsmo kéilou hou yatsa mimitsraim, chémé-émar véhigadéta léviné’ha bayom haou lémor ba-avour zé asa Ado-naï li bétséti mimitsraim : lo aite avoténou bilvad ga-al hakadoch Baroukh hou mimitsraim éla af otanou ga-al imahém, chéné-émar véotanou hotsi micham léma-an havi otanou latéte lanou aite ha-

aréts achér nichba la-avoténou Fzmee zil ou zil, mlzoum bnadèm liwourri rou’ho fhal illa houwa khrez m’n massar fhal ma qal lpasouk, out’khbbar lbnèk fn’har hadak liqol fssbat hada amel llah liya, fkhrouzi m’n massar, di layss zdoud’na wahdhoum fèk l’mqddess mbarèk houwa, ghir hatta lina fèk maahoum, fhal ma qal lpassouk, oulina khrrèz m’n tmma yzib’na l’yaati lina l’ard di h’lèf lzdoudna

Dans chaque génération, l'homme est tenu de se considérer lui-même comme s'il était sorti d'Égypte, comme il est dit : « Tu raconteras à ton enfant en ce jour, c'est pour ceci que l'Éternel a agi pour moi quand je suis sorti d'Égypte ». Le Saint, béni soit-Il, n'a pas libéré seulement nos pères d'Égypte, mais Il nous a libérés aussi avec eux, comme il est dit : « C'est nous qu'Il sortit de là-bas, pour qu'Il puisse nous emmener pour nous donner la terre qu'Il avait promise à nos pères ».

En cada generacion y generacion, es obligado el hombre, para mostrar a si mismo, como si el saliera de Egipto, como asi d'ce el verso : Y anunciaras a tu hijo en el dia el este diciendo. por esto, hiso Adonay a mi, en mi salir de Egipto. Que non a nuestros padres soiamente, regmio, Tambien a nos regmio con ellos, como asi dice el verso : Y nos saco de alli para traer a nos, para a ar a nos a la Tierra que juro a nuestros padres.

ך פיכ הדר, ל רומם, ל אר, ל פ שבח, ל הלל, ל הודות, ל בים ל נו חי על אנח רך, ל ב מי ל קלס ל ה ולה ש ה, ומאבל שע ח שמ חרות מיגון ל דות ל נו מעב אלו: הוציא ל הנסים ה נו את כ ל לאבותינו ו

יו שיר נ פ נאמר ל ה. ו אל בוד לג דול, ומשע אור ג ה ל יום טוב, ומאפל ה: ל ש ה חדלויה. הל

Léfikhakh ana’hnou ‘hayavim léhodot léhalél léchabéa’h léfaér léromém léhadér lévarékh léalél oulékalés, lémi chéassa la-avoténou vélanou aite kol hanissim haélou, hotsianou méavdoute lé’hérout, mi-yagon lésim’ha, oumé-évél léyom tov, ouméaféla léor gadol, oumichiéboud ligéoula, vénomar léfanav halélouya :

Likadalik, hna mlzoumin lin ‘sskro lin’hallo linssab’ho, linfkro, linaaliwou, libh’hzo, oun’mzzdo, liman di amel lzdoudna oulina tzribat hado, khr’rzna m’n laabouda l’tahrir, oum’n lkhdma l’tfèk, oum’n n’nkhd lilfr’ha, oum’n l’hzen l’nhar mlèh oum’n ddlma l’n’har kbir, oun’qolo lkddamo, ah sqro llah.

Aussi c'est notre devoir de remercier, de louer, de couvrir d'éloges, d'exalter, d'adorer, de

bénir, d'élever et d'honorer Celui qui a fait ces miracles pour nos pères et pour nous. Il nous a faits passer de l'esclavage à la liberté, de la tristesse à la joie, et du deuil à la fête, et de l'obscurité profonde à la grande lumière et de la servitude à la libération. Récitons donc devant Lui Hallelouyah -Louez Dieu !

Por tanto, estamos obligados, para aioar, para alabar, para engrandecer, para formosihuar

y para enchalchar, a Quien hiso a nuestiros padrês y a nos, a todos los milagros los esos ;

28

nos saco del servicio a la oriiia, de lemunio a luz grande, y de ansia, a alegria y de tinieblas,

a dias buenos. Y diremos delante de El Alabad a Adonay

לויה רח ש הל ם. ממז ה ועד עול ך מעת בר הי שם יי מ לו את שם יי. י די יי, הל לו עב מש הלש ביהי ל בודו. מי כיי אלהינו המג מים כ ל גוים יי, על הש ם על כ ל שם יי. ר הל בואו מ בת, עד מד הושיבי עם נ יון, ל רים אב פת י ל, מאש ר ד פ קימי מע רץ? מ א מים וב אות בש פילי לר יבים, המש

לויה. ה. הל ח נים שמ דיבי עמו. מושיבי עקרת הבית, אם הב עם נ

Halélouya halélou avdé Ado-naï halélou aite chém Ado-naï : yéhi chém Ado-naï mévorakh méata véad olam : mimizra’h chéméche ad mévo-o méhoulal chém Ado-naï : ram al kol goym Ado-naï al hachamaim kévodo : mi kAdo-naï élo-hénou hamagbihi lachavét : hamachpili lirot bachamaime ouva-aréts : mékimi méafar dal méachpot yarim évyone : léhochivi im nédivim im nédivé amo : mochivi akérét habait ém habanim sémé’ha halélouya

Asqro llah asqro ya abid allah asqro yssèm llah, ykoun yssèm llah mbarek mn’daba hatta llabda, min srèq semss hata m’ghyoubeu, mssqor yssem llah, ali ala zme loumam llah, ala s’ma ouqaro, ma’n kif llah ila’hna, ali lsskna hadèr liyndar, fssma oularad, yqoum min trab lmsskin, mn zbèl yrfaa lmghbo’n, liysskèn maa ssakhi’n, maa ssakhi’n qouwamo, lyrèd aagrat’ ddar, oum loulad far’hana assqro llah

Hallelouyah -Louez Dieu ! Offrez des louanges, vous, serviteurs de l'Éternel ; louez le Nom de l'Éternel. Que le Nom de l'Éternel soit béni dès à présent et pour l'éternité. Du lever du soleil à son coucher, le Nom de l'Éternel est loué. L'Éternel est élevé au-dessus de toutes les nations, Sa gloire est au-dessus des cieux. Qui est comme l'Éternel, notre Dieu, qui demeure en haut et, cependant, abaisse son regard si bas sur le ciel et la terre ! Il relève le pauvre de la poussière, Il remonte l'indigent du tas de fumier, pour les asseoir avec les nobles, avec les nobles de Son peuple. Il restaure la femme stérile à la maison, en une joyeuse mère d'enfants. Hallelouyah - Louez Dieu.

Alabad a Adonay 1 Alabad siervos de Adonay ! Alabad Nombre de Adonay ! Sea Nombre de Adonay Bendito, desde ahora-y hasta siempre, desde esclarecerse el Sol hasta su ponerse. Alabado Nombre de Adonay, Alto sobre todas las gentes es Adonay, sobre los cielos, su

Honra. Quien como Adonay nuestro Dios ! en altecien para estar, en abajar para veer, en los Cielos y en la tierra. Levantisme de polvo mesquino, de muladares en altecien deseoso

para estar con señores, con señores su pueblo ; madre de hijos, alegres Alabad a Adonay !

צאת יו. ב לות ש אל ממ ר שו, יש ד ק ה ל הוד ה י ת י ים , בית יעקב מעם לעז, ה אל מממר ר ישנס, ה וי א עות הים ר ב אילים, ג דו כ ק רים ר חור. הה א דן יסב ל ך הים כי -היר ני צאן. מה ל כבדן נוס, היר רים -ת חור, הה א עות -תסב ל ב אילים, ג דו כ ק דון חולי -תר ני א פ ני צאן. מל כב

ני אלו פ רץ, מל מיש א ים, חל כי הצור אגם מ ים. -ה יעקב. ההפ נו מ י מע ל

Bétséte Israel mimitsraim beth Yaacov méam loéz : haïta yéouda lékodcho Israel mamchélotav : hayam ra-a vayanos hayardén isov léa’hor : héharim rakdou ké-élim gévaot kivné tson : ma lé’ha hayom ki tanouse hayardén tisove léa’hor : héharim tirkédou ké-élim gévaot kivné tsone : milifné adone ‘holi arts milifné éloha yaacov : hahofkhi hatsour agam maim ‘halamich lémayno maime

Fkhrouz Israel mn masar, Yaakov m’n qwam azmi, kan’t yehouda lqod’sso, ysrael min hkoumato, lb’har ra ou hrab, lyardem ystakhar llora, lzbal yst’ho fhal lqbbass, lkhda kif

29

oulad lghnam, ass lik ya lbhar bass t’hrab, lyarden tstakhar llora, lzbal tst’ho fhal lqbbass, lkhda kif oulad lghnam, min quddam sayed khalèk l’ard, min qddèss ilah yaakov, lql’b l’hzzra lkhliz lma, ssmam laayoun’ lma

Quand Israël sortit d'Égypte, la Maison de Jacob d'un peuple de langue étrangère, Judah devint Son (peuple) saint, Israël Son fief. La mer vit et s'enfuit, le Jourdain retourna en arrière. Les montagnes sautaient comme des béliers, les collines comme des agneaux. Qu'as-tu, ô mer, que tu aies fui ; Jourdain, que tu sois retourné en arrière ? Montagnes, pourquoi sautez-vous comme des béliers ; collines, comme des agneaux ? Nous le faisons devant le Maître, le Créateur de la terre, devant le Dieu de Jacob, qui transforme le rocher en un bassin d'eau, le silex en une source d'eau.

AI salir Israël de Egipto, compaña de Yahakob, pueblo ladinar. Era Yehuda su santuario Israël supo de este dia. La mar vido y huyo y el Yarden se rodeo atras. Los montes saitaron

como barbejes, puestos como nijos de obejas ; que a ti la mar que te huyes y el Yarden te rodeas atras ; los montes saitasteis como barbejes, puestos como hijos de obejas. Delante de Dios, crian tierra, aelante Dios de Yahakob, ai trastornar la piedra, pilagro de agua y el

pedernal en fuentes de agua.

רוך נו ללי ב הגיע רים , ו אל את אבותינו ממצ ג נו ו ל א ם, אשר ג ה אתה יי אלהינו מלך העול ל

לים אחרי ג לר מועדים ו רור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו ל ה ומ ל בו מצ ם הזה לאכחים ומ ב ם מן הז נאכל ש תך. ו שים בעבוד ש ין עירך ו בנ מחים ב לום, ש ש אתנו ל ר אים לק ן הב

דות נ תנו ועל פ אל ש על ג ד ך שיר ח נודה ל צון, ו ר בחך ל ם על קיר מז מ חים אשר יגיע ד ס שנו. הפ פאל. ר אל יש ה יי ג רוך את ב

פן. רי הג ם בורא פ עול ה יי אלהינו מלך ה רוך את ב

Baroukh ata Ado-naï élo-hénou mélékh haolam achér géalanou véga-al aite avoténou mimitsraim véhigianou halayla hazé lé-é’hol bo Matsah oumarorr, kén Ado-naï éloé-nou vélo-é avoténou yagiénou

lémoadim vélirégalim a’hérim habbaïm likraténou léchalom sémé'him bévinyan yré'ha vésasime ba-avodaté’ha véno’hal cham min hazéva’him oumin hapessa’him (à la sortie du shabbat on rajoutera {min hapésa’him oumin hazéva’him } à la place de min hazéva’him oumin hapessa’him.) achér yagia damame al kir mizba’ha’ha lératsone vénodé lé’ha chir ‘hadache al géoulaténou véal pédout nafchénou : Baroukh ata Ado-naï ga-al israél Di f’kna oufèk zdoudna mn massar, oul’hhqna llila hadi, linaklou feh lftèr oul’mrar, hagdak llah ilahna ou-illah zdoud’na, lhhkna loukat ouayad oukhrin’ zayn lqddamna lmaafia, far’hanin bibnyan bladèk, ou sarrin fi khdmatèk, ounaklo tmma min ddbayèh oumn qorban pessah, li yal’haq dmm’houm ala hyo’t mdba’hèk llrda, oun’ssqrolèk, sqra’n zdid, ala f’kkna ou fkak zdoudna mbarèk llah di fèk Israel

Béni sois-Tu, Éternel, notre Dieu, Roi de l'univers, qui nous a libérés et a libéré nos pères d'Égypte, et nous a permis d'atteindre cette nuit pour manger la Matsa et le Maror. Ainsi, Éternel, notre Dieu et Dieu de nos pères, permets-nous d'atteindre d'autres célébrations et d'autres fêtes qui viendront à nous en paix -avec la joie de la reconstruction de Ta ville et l'allégresse de Ton service

30

(dans le Beth-Hamikdache). Alors nous mangerons des sacrifices et des offrandes de Pessa'h (à la

fin de Chabbat, on dit : des offrandes de Pessa'h et des sacrifices) dont le sang sera répandu sur le mur de Ton autel, pour être accepté ; et nous Te remercierons avec un nouveau chant pour notre Rédemption et pour la délivrance de nos âmes. Béni sois-Tu, Éternel, qui a libéré Israël.

Bendito tu Adonay, Nuestro Dios, Rey del Mundo, que nos regmio y regmio a nuesTros padres.en Egipto y nos allego a la noche la esta, para comer en ella, senseña y lechuga. Asi, Adonay, Nuestro Dios y Dios de nuestros padres, allieganos a plasos y a Pascuas otras, las vinientes a nuestro en cuentro con paz y gozo con fabricamento de tu Ciudad y alegres de tus servicios y comeremos alli de los sacrificios y de los carneros, que aliiego su sangre sobre pared y tu hara por Voluntad y loaremos alli cantares nuevos, por regmicion y regmicion de nuestras almas, Bendito Tu Adonay, regmien a Israël.

רחץ

טילת נו על נ צו יו ו ות מצ נו ב ש ם, אשר קד עול ה יי אלהינו מלך ה רוך את ב

דים. יהמו ציא, מצ

רץ. א ם המוציא לחם מן ה עול ה יי אלהינו מלך ה רוך את ב

ה. נו על אכילת מצ צו יו ו ות מצ נו ב ש ם, אשר קד עול ה יי אלהינו מלך ה רוך את ב

רור מ

רוך רור. ב נו על אכילת מ צו יו ו ות מצ נו ב ש ם, אשר קד עול ה יי אלהינו מלך ה את

כורך יה יה קיים: ה ש ה ד מן שבית המק ה הלל בז ש הלל. כן ע ש כ ד מק זכר ל

יח אוכל ב רור ו ה ומ להו. כורך מצ ררים יאכ קיים מה שנאמר: על מצות ומ ד, ל

ן עורך ח שלפון צ

ה שהיתה צפונה לאפיקומן ואוכל ממנה כזית בהסבה. וצריך לאכלה קדם חצות אחר גמר הסעדה לוקח כל אחד מהמסבים כזית מהמצ הלילה.

RO’HTSA

31

On se lave les mains pour le motsi on dira en suite la bénédiction suivante :

Baroukh ata Ado-naï éloénou mélékh aolam achér kidéchanou bémitsvotave vétsivanou al nétilat yadaim.

MOTSI MATSAH :

On prendra les trois Matsot. On dira les bénédictions du pain et de la Matsah on mangera accoudé :

Baroukh ata Ado-naï éloénou mélékh haolam hamotsi lé’hém miné ha-aréts :

avant de manger la Matsah on dit la bénédiction suivante:

Baroukh ata Ado-naï éloénou mélékh haolam achér kidéchanou bémitsvotav vétsivanou al akhilat Matsah :

On mange la Matsah accoudé. On veille à manger une bonne quantité de matsah Au minimum 27 grammes, et même 2 fois 27 grammes.

Maror : 'herbe amère

On prendra le maror (27 Grammes ) on le trempera dans le ‘harossét ; on dira la bénédiction suivant :

Baroukh ata Ado-naï éloénou mélékh haolam achér kidéchanou bémitsvotav vétsivanou al akhilat maror : On mangera le maror non accoudé.

KOREKH:

Cela consiste à prendre de la Matsah (27 Grammes) et du Maror (27 Gr). on le trempera dans le ‘harossét On les mangera en sandwich, accoudé, après avoir récité la phrase suivante :

Zekher la mikdach ke hillel hazaquen chehaya korkhan vé okhlane bevat akhat lekauem ma cheneemar al matsot oumrorim yokhlou’hou

CHOUL’HAN OREKH

On passe au repas et on mangera et boira comme le jour du chabbat.

TSAFOUN : A la fin du repas, on mangera l’afikoman c'est à dire, le morceau de Matsah que l’on à mis

de coté, cela sera le dernier mets que l’on mangera ce soir la.

BAREKH : Birkat hamazo

רך ב יינ שוב יי את שיבת ציון ה רו ב שיר המעלות: ב ז יאמ ה. א שוננו רנ חוק פינו ול לא ש ז ימ מים. א חל ו כ

ביתנו ה יי את ש מחים. שוב יינו ש נו, ה דיל יי לעשות עמ דיל יי לעשות עם אלה.הג כאפיקים בנגב. בגוים: הגה, ע דמ עים ב יו. הזר ה נשא אלמת רנ רע, בא יבא ב כה נשא משך הז לוך ילך וב צרו. ה ה יק רנ ב

רך ב רבותי, נ

בים עונים: מס הך מעת בר הי שם יי מ ם. י עד עול ה ו

זמן אומר המ

32

נו משלו. כל רך [אלהינו] שא ב רבותי, נ ן ו נ רב ן ו נ ר שות מ בר

סבים עונים: המ

יינו טובו ח נו משלו וב כל רוך ]אלהינו[ שא ב

אומר זמן חוזר ו המ

רו יינו ב טובו ח נו משלו וב כל ך ]אלהינו[ שא

רים: ם אומ כל

ם כ עול ן את ה ם הז עול ה יי אלהינו מלך ה רוך את חסדב חן ב טובו ב ר כי לו ב ש ל ב כ רחמים הוא נותן לחם ל ובדו ם חס עול מיד. וב ל דול ת עד. בעב טובו הג ם ו עול זון ל נו מ סר ל אל יח נו, ו סר ל דול, כי הואלא ח מו הג ור ש

א. ר יו אשר ב ריות ל ב כ זון ל נס לכל ומטיב לכל, ומכין מ פר ן ומ אל זן את הכ ה יי הז רוך את ל.ב

ת לאבותינו חל ך יי אלהינו על שהנ ה נודה ל ב ח ה ור ה טוב ד רים, ארץ חמ נו יי אלהינו מארץ מצ על שהוצאת ו

דים נו מבית עב דית ת ופ תמ ך שח רית על ב ת , ו ך שלמד ת על תור רנו, ו ש ב על חייםב נו, ו ת על חקיך שהודע חן נו, ונו, ת חסד שחוננ ה: ו ע ל ש כ ל עת וב כ ל יום וב כ מיד, ב נו ת נס אות פר ן ומ ה ז את זון ש על אכילת מ על הכל יי ו ו

כים ר ב ך ומ נו מודים ל לאלהינו אנח פי כ ך ב רך שמ ב ך, ית ת אות בע ש ת ו כל א תוב, ו עד: ככ ם ו עול מיד ל חי תיך ת את יי אלה זון: וברכ על המ רץ ו א ה יי על ה רוך את ך. ב תן ל ה אשר נ רץ הטוב א על ה

א יי אלהינו על לים רחם נ רוש על י אל עמך ו ר כןיש על ציון מש על עירך ו שיחך ו וד מ כות בית ד על מל בודך ו כ

אהבית ה ר דוש שנק הק דול ו לנו ג כ כל סנו ו נ ענו זוננו פר בינו, ר יו: אלהינו א ל ך ע ה שמ נוו וח ל הר ויחנו, ו יי ר ריכנוי י אלהינו, ל א אל תצ נ רותינו. ו ל צ ה מכ הר םאלהינו מ ד ר ו ש נת ב ם, כי אם א לידי מת את ו לא לידי הל ו

ה, שלא נבוש ב ח ר ה ה ו דוש ה הק תוח ה הפ לא ך המ ד י ל ל עד.ו ם ו עול לם ל א נכ

ת מוסיפין: שב בדוש הזה. כי י הק דול ו ת הג ביעי השב ות יום הש מצ ותיך וב מצ החליצנו יי אלהינו ב צה ו דוש ר ק דול ו ום זה ג

אה נוח בו ב ל ת בו ו ב ניך לש פ צונך.הוא ל ות ר מצ ה כ באנו יי אלהי תנו. והר נוח יום מ ה ב ח גון ואנ י ה ו ר הא צ נו יי אלהינו שלא ת ניח ל ך ה צונ מת ציון עירך ובר נח נו ב

שוע ה הוא בעל הי שך כי את ד לים עיר ק רוש ין י בנ מות.וב ות ובעל הנח

צה ו יר אה ו יר יגיע ו יבא ו כראלהינו ואלהי אבותינו, יעלה ו יז קד ו יפ מע ו רון אבותינו, יש זכ דוננו, ו רוננו ופק זכר רון י זכ דך, ו וד עב שיח בן ד רון מ זכ אלו ר ך בית יש ל עמ רון כ זכ שך, ו ד לים עיר ק ה וש טוב ה ל ליט ניך, לפ פ ל

רנו יי אלה כ יום חג המצות הזה ז לום ב ש חיים ול רחמים, ל חסד ול חן ול דנול ק ה ופ טוב ה ינו בו ל כ ר בו לבהושיע ר ו ה ו שוע בר י חיים. ובד רחםנו בו ל ננו ו ח הושיענו, כי אליך עינינו,כי אל מלך חנון חמים חוס ו לינו ו ע

ה. ת רחום א ו

רחמ ה יי בונה ב רוך את ימינו. ב ה ב הר לים עיר הקדש במ רוש נה י מן.וב לים. א רוש יו י

כנו אדירנו ב בינו מל אל א ם, ה עול ה יי אלהינו מלך ה רוך את רנוב אנו גאלנו יוצ דוש יעקב רוענו ור דושנו ק קאל המלך הטו ר לרועה יש כ המטיב לכל שב י ב ו נו הוא יום ו ל מ נו. הוא ג ום הוא הטיב, הוא מטיב, הוא ייטיב ל

ה פ מ ה נח ה וישוע כ ר ה, ב ח ל הצ ה ו ל רוח הצ רחמים ול חסד ול חן ול עד, ל לנו ל מ לנו הוא יג ה גומ ל כ כל ה ו ס נ רל ט כ לום ו ש חיים ו רחמים ו רנו.ו חס ם על י עול ל טוב ל וב, ומכ

33

עד. ם ו עול לינו ל לוך ע ן הוא ימ רחמ הרץ. א מים וב רך בש ב ן הוא ית רחמ ה

הדר ב ית חים, ו צ נצח נ עד ול נו ל אר ב פ ית דור דורים, ו תבח ל ן הוא יש רחמ מים.ה מי עול עול עד ול נו לבוד. כ סנו ב נ פר ן הוא י רחמ ה

צנו. אר מיות ל הוא יוליכנו קומ ארנו, ו בור עלנו מעל צו ן הוא יש רחמ הן ז ח על של ה בבית הזה, ו רב ה מ כ ר נו ב לח ל ן הוא יש רחמ יו.ה ל נו ע כל ה שא

נח שועות ו שורות טובות י נו ב כור לטוב, ויבשר ל ביא ז נו את אליהו הנ לח ל ן הוא יש רחמ מות.ה

תי) בעלת ה את (אמי מור בי מורי) בעל הבית הזה. ו רך את (א ב ן הוא י רחמ את ה ם ו את בית ם ו בית הזה, אותכו אבותינו ר ב מו שנת נו, כ ל אשר ל את כ נו ו הם. אות ל אשר ל את כ ם ו ע זר

ה, למ ה ש כ ר נו יחד בב נו כל רך אות ב יעקב בכל מכל כל, כן י ק ו ח ם יצ ה ר מן.אב נאמר, א ו

ה מאלה ק ד ה מאת יי , וצ כ ר א ב נש לום. ו מרת ש מש הא ל כות שת לינו ז ע דו עליהם ו למ רום י ענו,במ י ישם. ד א עיני אלהים ו שכל טוב ב א חן ו צ נמ ו

חילנו יו ן הוא ינ רחמ ת: ה שב מים. ב עול חיי ה ה ל נוח ת ומ ם שכלו שב

ר רותיהם ב עט בים ו רוך. יום שצדיקים יוש חילנו יום שכלו טוב. (יום שכלו א ן הוא ינ רחמ נהנים ה אשיהם ו

הם) קינו עמ ה ויהי חל כינ מזיו הש א. ה ם הב עול חיי ה שיח ול זכנו לימות המ ן הוא י רחמ

עו זר וד ול ד שיחו ל עשה חסד למ כו ו שועות מל דול י מגלום יו, הוא יעשה ש רומ לום במ ם. עשה ש עד עול

אמ אל ו ר ל יש על כ לינו ו מן.ע רו, א

רו ס שי יי לא יח דר עבו, ו ר שו ו פירים ר יו. כ סור לירא יו, כי אין מח דש או את יי ק ירצון. ל חי ר כ ביע ל דך, ומש דו. פותח את י ם חס עול ל טוב. הודו ליי כי טוב כי ל כ

רוך הגבר עו ב זר ב, ו איתי צדיק נעז לא ר תי, ו קנ ייתי גם ז טחו. נער ה יה יי מב ה טח ביי, ו אשר יבלום. רך את עמו בש ב עמו יתן, יי י חם.יי' עז ל בקש ל מ

לישי שהוא כ ות כוס ש קים מצ זמן ל ן ומ ני מוכ רוך הוא הנ דוש ב ר הק ה, שאמ שוע שורת הי נגד בדולים. טים ג פ טויה ובש רוע נ כם בז בי את אל ג אל ו ר יש ל

פן. רי הג ם בורא פ עול ה יי אלהינו מלך ה רוך את ב

מאל. בת ש הס שותין ב

34

פך או. כי ש ר ך לא ק שמ כות אשר ב ל על ממ עוך ו ד ך אל הגוים אשר לא י ת חמ

מי תש אף ו דף ב ך ישיגם. תר מך וחרון אפ פך עליהם זע והו השמו. ש את נ כל את יעקב ו דם אמי יי. מתחת ש

הלל

א רו הגוים: איה נ ה יאמ מ ך, על אמתך. ל ד בוד, על חס ך תן כ שמ נו , כי ל נו , יי, לא ל לא להם ם. פה ל ד די א ב מעשה י ה ז ה. עצביהם כסף ו ש פץ ע מים , כל אשר ח אלהיהם? ואלהינו בש

לא ו דיהם ו ריחון. י לא י הם ו עו, אף ל מ לא יש הם ו ים ל נ ז או. א לא יר הם ו דברו, עינים ל לא יהם יו עשיהם, כל אשר בטח ב מוהם יה ם. כ רונ גו בג הלכו, לא יה לא י ליהם ו מישון, רג . י

ם הוא. יראי יהוה יש גנ ם ומ ר ם הוא. בית אהרן בטחו ביהוה, עז גנ ם ומ ר טח ביהוה, עז אל ב רם הוא. גנ ם ומ ר בטחו ביהוה, עז

אי יי, רך יר ב רך את בית אהרן, י ב אל, י ר רך את בית יש ב רך . י ב נו י ר כ טנים עם יי ז הק

מי מים ש רץ. הש א מים ו רוכים אתם ליי, עשה ש ניכם. ב על ב דלים. יסף יי עליכם, עליכם ו ם הגרך ב נו נ ה. ואנח ל ירדי דומ לא כ לויה ו הל ם. לא המתים י ד ני א תן לב רץ נ א ה עד ליי ו ה ו יה מעת

לויה. ם. הל עול

ות ומ לי מ פוני חב א. אפ ר ימי אק נו לי וב ז ה א י. כי הט מע יי את קולי, תחנונ תי כי יש הב רי א צא יי מל נ א: א ר א. ובשם יי אק צ יגון אמ ה ו ר אוני, צ צ אול מ צדיק, ואלהינו ש שי! חנון יי ו ה נפ ט

כי. כי חל י ל מל ע כי, כי יי ג י נוח שי למ הושיע. שובי נפ לי י אים יי, דלתי ו ת רחם. שמר פ ת מ צהל לי מדחי. את ה, את רג ע ות, את עיני מן דמ שי ממ תי כי נפ צות החיים. האמנ אר ני יי ב ך לפ

ם כזב. ד א ל ה זי: כ פ ח תי ב מר אד. אני א ניתי מ אדבר, אני ע

רי ליי אשלם ד א. נ ר שם יי אק א וב שועות אש י. כוס י ל מולוהי ע שיב ליי כל תג ה א א מ ה נ ד נגתך, פת ך בן אמ ד דך, אני עב א יי כי אני עב נ יו. א ה לחסיד ת ו עיני יי המ ר ב ל עמו. יק כ ת ל ח

ל עמו. כ א ל ה נ ד רי ליי אשלם נג ד א. נ ר שם יי אק ה וב בח זבח תוד ך אז י. ל מוסר רות בית ל חצ בלויה. לים. הל רוש תוככי י יי, ב

לויה. ם. הל עול דו, ואמת יי ל לינו חס בר ע אמים. כי ג ל ה חוהו כ ל גוים, שב לו את יי כ הל

דו. הודו ליי כי טוב ם חס עול כי ל

א יש אליאמר נ דו. ר ם חס עול כי לא בית אהרן רו נ דו. יאמ ם חס עול כי לאי יי א יר רו נ דו. יאמ ם חס עול כי ל

א חב יה. יי לי, לא איר ני במר נ אתי יה, ע ר י ו -מן המצר ק ר עז ם? יי לי ב ד אני מה יעשה לי א

בו ב ל גוים ס דיבים. כ טח בנ ם. טוב לחסות ביי מב ד א טח ב י. טוב לחסות ביי מב א שנ אה ב ני, אראש ברים , דעכו כ שם יי כי אמילם. סבוני כד בוני, ב ב שם יי כי אמילם. סבוני גם ס קוצים, ב

ה. קול ר הי לי לישוע ת יה וי ר זמ ני. עזי ו ר פל, ויי עז חיתני לנ חה ד שם יי כי אמילם. ד ה ב נ

35

מות יל. לא א ה ח מין יי עש ה, י מין יי רוממ יל, י ה ח מין יי עש הלי צדיקים: י א ה ב כי וישועבא חו לי שערי צדק, א ני. פת נ ת ות לא נ למ רני יה, ו יה, ואספר מעשי יה. יסר יס ם, אודה אח ב

יה. זה השער ליי, צדיקים יבאו בו. ך כ ה. אוד הי לי לישוע ני ות ך כי ענית ה אוד ת י אסו הבונים ה ה. אבן מ הי לי לישוע ני ות י ענית

ה. ראש פנ לעינינו. מאת יהוה את ב ל ה זאת היא נפ ת י ה. מאת יהוה ה ראש פנ ה ל ת י אסו הבונים ה אבן מ

עינינו. את ב ל ה זאת היא נפ ת י הא י נ א. א ה נ י, הושיע

א. ה נ א יי, הושיע נ אא. ה נ ליח א יי, , הצ נ אא. ה נ ליח א יי, , הצ נ א

אר נוכם מבית יי. אל יי וי שם יי, ברכ א ב רוך הב נוכם מבית יי. ב שם יי, ברכ א ב רוך הב נו . ב ל

רו חג בע בח. אס נות המז רו חג בעבתים עד קר נו . אס בח. אל יי ויאר ל נות המז בתים עד קר, אלהי אודך ה ו , אלהי -אלי את אודך ה ו . אלי את מך מך. הודו ליי כי טוב, כי -ארומ ארומ

ד ם חס עול דו.ל ם חס עול ו. הודו ליי כי טוב, כי ל

רנ אל ב ר ך בית יש ל עמ כ צונך, ו ל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי ר לוך יי אלהינו כ הל ה יודו יד יק יעריצו, ו מו ו ארו, וירומ חו ויפ כו,וישב ר הודות ויב ך טוב ל כנו. כי ל ך, מל ליכו את שמ ימ ישו ו

ה אל. ם את עד עול ם ו זמר, כי מעול אה ל ך נ שמ ול

דו. ם חס עול הודו ליי כי טוב כי לאלהים כי דו. הודו לאלהי ה ם חס עול ל

אדנים אדני ה דו. הודו ל ם חס עול כי לדו. ם חס עול בדו כי ל דלות ל אות ג ל לעשה נפ

דו. ם חס עול ה כי ל בונ מים בת לעשה השדו. ם חס עול ם כי ל י רץ על המ א רוקע ה ל

דו. ל ם חס עול דלים כי ל עשה אורים גדו. ם חס עול שלת ביום כי ל ממ את השמש ל

דו. ם חס עול ה כי ל ל לות בלי ש ממ בים ל כוכ רח ו את הידו. ם חס עול כוריהם כי ל רים בב מכה מצ ל

דו. ו ם חס עול ם כי ל אל מתוכ ר יוצא ישדו. ם חס עול טויה כי ל רוע נ ה ובז ק יד חז ב

דו. ם חס עול רים כי ל ז גזר ים סוף לג לדו. ם חס עול תוכו כי ל אל ב ר העביר יש ו

חילו עה ו נער פר דו. ו ם חס עול ים סוף כי ל בדו. ם חס עול ר כי ל ב מוליך עמו במד לדו. ם חס עול דלים כי ל כים ג ל מכה מ לדו. ם חס עול כים אדירים כי ל ל ויהרג מדו. ם חס עול אמרי כי ל סיחון מלך ה לדו. ם חס עול ן כי ל ש עוג מלך הב ולדו. ם חס עול ה כי ל נחל ם ל צ תן אר נ ו

דו. ם חס עול דו כי ל ב אל ע ר יש ה ל נחל

36

דו. ם חס עול נו כי ל כר ל לנו ז שפ שבעול רינו כי ל קנו מצ ר דו. ויפ ם חס

דו. ם חס עול ר כי ל ש ל ב כ נתן לחם לדו. ם חס עול מים כי ל אל הש הודו ל

כנו, ת ך, מל ר רומם זכ אר ות פ ר ת ש ל ב רוח כ ך, יי אלהינו, ו ברך את שמ ל חי ת מת כ מיד. מן נש

ע ר ה נס ומ פר נו מלך גואל ומושיע, פודה ומציל ומ דיך אין ל ע ה אל, ומבל ם את עול עד ה ם ו חם ולריו ל ב אחרונים, אלוה כ ה ראשונים ו ה. אלהי ה א את נו מלך אל ה. אין ל צוק ה ו ר ל עת צ כ , תברחמים. ויי לא יו ב ריות חסד וב מו ב נהג עול חות, המ ב רב התש ל ב הל דות, המ ל תול ינום אדון כ

ן לא ייש הסומ -ו המתיר אסורים ו מים ו המשיח אל מים, ו ד המקיץ נר שנים ו עורר י לים המ ך נופנו מודים. ך אנח בד ך ל פופים. ל הזוקף כ ו

קיע, ו חבי ר מר תותינו שבח כ שפ יו, ו ה כהמון גל שוננו רנ ה כים, ול לא שיר עינינו אלו פינו מ

דינו י רח, ו כי אירות כשמש ו אילות מ לינו קלות כ רג מים, ו רי ש נש רושות כ נו -פ אין אנחפי ך על אחת, מאלף, אל רך, את שמ ב ך , יי אלהינו ואלהי אבותינו , ול הודות ל פיקים ל מס

מים, הטוב ע בות פ ב רבי ר פים ו נו, יי אלהינו, אל ת אל רים ג נו. ממצ עמ שית עם אבותינו ו ות שעת נו ומדבר מלט ת נו, מחרב הצל ת כל ע כל ב ש נו וב ת ב זנ ע ר נו, ב דית דים פ ים ומבית עב ל נו, ומח

נים דל נאמ עים ו נצח. ר שנו, יי אלהינו, ל אל תט דיך, ו בונו חס לא עז רונו רחמיך ו ה עז נו. עד הנ יתפינו ת ב שון אשר שמ ל אפינו ו ת ב פח ה שנ מ ש רוח ונ נו ו ת ב רים שפלג הן הם יודו -על כן אב

ל פה ל ו כנו. כי כ ך מל ליכו את שמ ימ דישו ו יק יעריצו ו מו ו ארו וירומ חו ויפ כו וישב ר ך יודה, יבבות י ב ל ל כ תחוה, ו ניך תש פ ה ל ל קומ כ רע, ו ך תכ ל ברך ל כ בע, ו ך תש שון ל ל ל כ ל קרב ו כ אוך, ו יר

ק ממ ז ני מח מוך מציל ע ה: יי, מי כ נ מתי תאמר ל עצ תוב, כ ר שכ ב מך, כד זמרו לש יות י ל ני וכ ע נו ודו אל הג ך ה ך ומי יערך ל וה ל ך ומי יש מה ל לו. מי יד יון מגז אב יון, קנה ו א, אל על הנור ל, הגבור ו

ש כי נפ ר וד, ב ד מור: ל א שך, כ ד רך את שם ק ב ך ונ אר פ שבחך ונ ך ונ הלל רץ. נ א מים ו י את יי ששו. ד בי את שם ק ר ל ק כ ו

ד תעצמות עזך, הג אל ב אותיך, המלך היושב על כסא ה נור א ב הנור נצח ו מך, הגבור ל בוד ש ול בכ

ה. הל ה ת או רים נ ש נו צדיקים ביהוה, לי תוב: רנ כ מו. ו דוש ש ק רום ו א. שוכן עד מ נש ם ו ר

הל רים תת ש פי י ל, ברך, ב רי צדיקים תת דב ובם, רומ שון חסידים תת ובלש. קד דושים תת קרב ק וב

דור, שכן חו ל דור ו כ כנו, ב ך, מל אר שמ פ ה ית רנ אל ב ר ך בית יש ות עמ הלות רבב מק ל וב בת כ

רך, הי ב הדר ל רומם ל אר ל פ שבח, ל הלל ל הודות ל ניך, יי אלהינו ואלהי אבותינו , ל פ צורים לשיחך. ך, מ ד וד בן ישי עב חות ד ב תש רי שירות ו ל דב קלס על כ עלה ול ל

ך ל תבח שמ אה, יי אלהינו יש ך נ רץ, כי ל א מים וב דוש בש הק דול ו אל המלך הג כנו, ה עד מל

אר תפ ה ו הל ה, ת בור ה וג דל ה, נצח, ג ל ש ה, עז וממ ר זמ ה, הלל ו ח ב ת, ואלהי אבותינו , שיר ושה ומל דש חות, אל ק ב דול בתש ה יי , אל מלך ג רוך את ם. ב עד עול ה ו אות מעת הוד כות ו ר כות, ב

מים. עול ה, מלך אל חי ה ר שירי זמ אות, הבוחר ב ל אות, אדון הנפ ההוד

37

וות כו קים מצ ן ל זמ ן ומ ני מוכ רוך הוא הנ דוש ב מר הק ה, שא שוע שורת הי גד ב נ ביעי שהוא כ ס רכם לאלהים . ייתי ל ה ם ו ע כם לי ל תי את קח ל אל ו ר יש ל

פן. רי הג ם בורא פ עול ה יי אלהינו מלך ה רוך את ב

הסי שותה ב מאל ו בת ש

ד על ארץ חמ דה ו נובת הש רי הגפן , על ת על פ ם, על הגפן ו ה יי אלהינו מלך העול רוךאת ה ב

ה ב ח ה ור טובא ד ה רחם נ בע מטוב לש יה ו ת לאבותינו לאכל מפר חל הנ צית ו על שר אל עמך ו ר ' אלקינו על יש

לים עיר הקד רוש נה י לך וב על היכ חך ו ב על מז בודך ו כן כ על ציון מש לים עירך ו רוש ה י הר ש במנאכל מפ ה ו נ י בנ חנו ב שמ ה ו תוכ העלנו ל ימינו ו ה ב דש ליה בק ך ע רכ ב ה ונ בע מטוב נש יה ו ר

ה יום חג המצות הזה , כי את חנו ב שמ ת הזה) ו יום השב החליצנו ב צה ו ה (בשבת: ור הר ט ד' וברי ה על פ רץ ו א ך על ה נודה ל רי הגפן. טוב ומטיב לכל ו על פ ה ד' על הגפן ו רוך את גפן. ב

נרצה

תו, כ הל תו. חסל סדור פסח כ חק טו ו פ ל מש כ כסדר אותו כינו ל כה לעשותו. כאשר ז כן נז

ה, עונ ך שוכן מ ה. ז נ הל עדת מי מ קומם קה עי כנ רוב נהל נט ק ה. ב רנ ציון ב דוים ל פ

ים. ל ה בירוש א ה הב נ ש ל

ה, כי לו יאה. א כי לו נ

רו לו: יו יאמ דוד ה, ג כ חור כהל ה, ב לוכ אדיר במך ך אף ל ך , ל ך כי ל ך , ל ך ול ה, כי לו יאה. ל א ה, כי לו נ כ ל ך יי הממ , ל

רו לו: יו יאמ תיק ה, ו כ דור כהל ה, ה לוכ גול במ ד

ה, כי לו יאה. א ה, כי לו נ כ ל ך יי הממ ך , ל ך אף ל ך , ל ך כי ל ך , ל ך ול ל

ה, לוכ רו לו: זכאי במ יו יאמ ר ס ה טפ כ סין כהל , חה, כי לו יאה. א ה, כי לו נ כ ל ך יי הממ ך , ל ך אף ל ך , ל ך כי ל ך , ל ך ול ל

רו לו: יו יאמ ה למוד כ ה,, כביר כהל לוכ חיד במ י

ך , ך כי ל ך , ל ך ול ה, כי לו יאה. ל א ה, כי לו נ כ ל ך יי הממ ך , ל ך אף ל ל

רו לו: יו יאמ ביב ה ס כ א כהל ה,, נור לוכ מושל במה, כי לו יאה. א ה, כי לו נ כ ל ך יי הממ ך , ל ך אף ל ך , ל ך כי ל ך , ל ך ול ל

יו נ רו לו: ע יו יאמ ה, צדיק כ ה, פודה כהל לוכ במ

ה, כי לו יאה. א ה, כי לו נ כ ל ך יי הממ ך , ל ך אף ל ך , ל ך כי ל ך , ל ך ול ל

רו לו: יו יאמ אנ ה שנ כ ה, רחום כהל לוכ דוש במ ק

38

ך , ל ך ול ה, כי לו יאה. ל א ה, כי לו נ כ ל ך יי הממ ך , ל ך אף ל ך , ל ך כי ל

רו לו: יו יאמ מימ ה ת כ ה,, תומך כהל לוכ תקיף במה, כי ל א ה, כי לו נ כ ל ך יי הממ ך , ל ך אף ל ך , ל ך כי ל ך , ל ך ול ו יאה. ל

ד מי יודע? אחרץ. א מים וב ד אלהינו שבש ד אני יודע: אח אח

נים מי יודע? ש

רץ. א מים וב ד אלהינו שבש רית. אח ני לחות הב נים אני יודע: ש ש

ה מי יודע? לש שה אנ לש רץ ש א מים וב ד אלהינו שבש רית, אח ני לחות הב בות, ש ה א לש י יודע: ש

בע מי יודע? אר

מים ד אלהינו שבש רית, אח ני לחות הב בות, ש ה א לש הות, ש בע אמ בע אני יודע: אר אררץ א וב

ה מי יודע? חמשד רית, אח ני לחות הב בות, ש ה א לש הות, ש בע אמ ה, אר שי תור ה חומ ה אני יודע: חמש חמש

רץ א מים וב אלהינו שבש

ה מי יודע? ששרי ה סד ה אני יודע: שש ני שש בות, ש ה א לש הות, ש בע אמ ה, אר שי תור ה חומ ה, חמש נ מש

רץ א מים וב ד אלהינו שבש רית, אח לחות הב

ה מי יודע? ע שבה ה, חמש נ רי מש ה סד א, שש ת מי שב ה י ע ה אני יודע: שב ע הות, שב בע אמ ה, אר שי תור חומרץ א מים וב ד אלהינו שבש רית, אח ני לחות הב בות, ש ה א לש ש

ה מי יודע? מונ ש

ה, ח נ רי מש ה סד א, שש ת מי שב ה י ע ה, שב מי מיל ה י מונ ה אני יודע: ש מונ שי ש ה חומ משרץ א מים וב ד אלהינו שבש רית, אח ני לחות הב בות, ש ה א לש הות, ש בע אמ ה, אר תור

ה מי יודע? ע תש

ת מי שב ה י ע ה, שב מי מיל ה י מונ ה, ש חי לד ה יר ע ה אני יודע: תש ע ה, תש נ רי מש ה סד א, ששמים ד אלהינו שבש רית, אח ני לחות הב בות, ש ה א לש הות, ש בע אמ ה, אר שי תור ה חומ חמש

רץ א וב

39

ה מי יודע? ר עשחי ה יר ע ריא, תש ה דב ר ה אני יודע: עש ר ה עש א, שש ת מי שב ה י ע ה, שב מי מיל ה י מונ ה, ש לד

ד רית, אח ני לחות הב בות, ש ה א לש הות, ש בע אמ ה, אר שי תור ה חומ ה, חמש נ רי מש סדרץ א מים וב אלהינו שבש

ר מי יודע? ש אחד ע

ה, אחד ע מי מיל ה י מונ ה, ש חי לד ה יר ע ריא, תש ה דב ר ביא, עש ר כוכ ש ר אני יודע: אחד ע שני בות, ש ה א לש הות, ש בע אמ ה, אר שי תור ה חומ ה, חמש נ רי מש ה סד א, שש ת מי שב ה י ע שב

רץ לחות הב א מים וב ד אלהינו שבש רית, אח

ר מי יודע? ש נים ע שחי ה יר ע ריא, תש ה דב ר ביא, עש ר כוכ ש טיא, אחד ע ר שב ש נים ע ר אני יודע: ש ש ה, שנים ע לד

מי שב ה י ע ה, שב מי מיל ה י מונ הות, ש בע אמ ה, אר שי תור ה חומ ה, חמש נ רי מש ה סד א, שש תרץ א מים וב ד אלהינו שבש רית, אח ני לחות הב בות, ש ה א לש ש

ר מי יודע? ש ה ע לש שר מד ש ה ע לש ר אני יודע: ש ש ה ע לש ה ש ר ביא, עש ר כוכ ש טיא, אחד ע ר שב ש נים ע יא. ש

ה ה, חמש נ רי מש ה סד א, שש ת מי שב ה י ע ה, שב מי מיל ה י מונ ה, ש חי לד ה יר ע ריא, תש דבני בות, ש ה א לש הות, ש בע אמ ה, אר שי תור רץ חומ א מים וב ד אלהינו שבש רית, אח לחות הב

Kan’ yidri mlla yidri y-idrihoum belwahed oulwahed houwwa allah

La Ila-ha illa hou ou’ssma smawahou oularad ardahou ou-hna abidahou di rabbi s’bhanahou Taalem outd’ri ya rrab al mouzalli Kan’ yidri mlla yidri y-idrihoum b’zouz zouz moché ou aharon’ oulwahed houwwa allah La Ila-ha illa hou ou’ssma smawahou oularad ardahou ou-hna abidahou di rabbi s’bhanahou Taalem outd’ri ya rrab al mouzalli Kan’ yidri mlla yidri y-idrihoum b’tlata outlata houma l’abot’ zouz moché ou aharon’ oulwahed houwwa allah La Ila-ha illa hou ou’ssma smawahou oularad ardahou ou-hna abidahou di rabbi s’bhanahou Taalem outd’ri ya rrab al mouzalli Kan’ yidri mlla yidri y-idrihoum b’larbaa larb’aa la-immahot’ outlata houma l’abot’ zouz moché ou aharon’ oulwahed houwwa allah La Ila-ha illa hou ou’ssma smawahou oularad ardahou ou-hna abidahou di rabbi s’bhanahou Taalem outd’ri ya rrab al mouzalli Kan’ yidri mlla yidri y-idrihoum b’khm’ssa khmss khmass atthora larb’aa la-immahot’ outlata houma l’abot’ zouz moché ou aharon’ oulwahed houwwa allah La Ila-ha illa hou ou’ssma smawahou oularad ardahou ou-hna abidahou di rabbi s’bhanahou Taalem outd’ri ya rrab al mouzalli Kan’ yidri mlla yidri y-idrihoum b’ssta ssta sidrei mishna khmss khmass atthora larb’aa la-immahot’ outlata houma l’abot’ zouz moché ou aharon’ oulwahed houwwa allah La Ila-ha illa hou ou’ssma smawahou oularad ardahou ou-hna abidahou di rabbi s’bhanahou Taalem outd’ri ya rrab al mouzalli Kan’ yidri mlla yidri y-idrihoum b’sbaâ sbâi iyam shabbat ssta sidrei mishna khmss khmass atthora larb’aa la-immahot’ outlata houma l’abot’ zouz moché ou aharon’ oulwahed houwwa allah La Ila-ha illa hou ou’ssma smawahou oularad ardahou ou-hna abidahou di rabbi s’bhanahou

40

Taalem outd’ri ya rrab al mouzalli Kan’ yidri mlla yidri y-idrihoum b’tmn’ya tmn iyam l’mila sbâi iyam shabbat ssta sidrei mishna khmss khmass atthora larb’aa la-immahot’ outlata houma l’abot’ zouz moché ou aharon’ oulwahed houwwa allah La Ila-ha illa hou ou’ssma smawahou oularad ardahou ou-hna abidahou di rabbi s’bhanahou Taalem outd’ri ya rrab al mouzalli Kan’ yidri mlla yidri y-idrihoum b’tsoud tsaâ s’hor dl’hbla tmn iyam l’mila sbâi iyam shabbat ssta sidrei mishna khmss khmass atthora larb’aa la-immahot’ outlata houma l’abot’ zouz moché ou aharon’ oulwahed houwwa allah La Ila-ha illa hou ou’ssma smawahou oularad ardahou ou-hna abidahou di rabbi s’bhanahou Taalem outd’ri ya rrab al mouzalli Kan’ yidri mlla yidri y-idrihoum b’lassra assra diberot tsaâ s’hor dl’hbla tmn iyam l’mila sbâi iyam shabbat ssta sidrei mishna khmss khmass atthora larb’aa la-immahot’ outlata houma l’abot’ zouz moché ou aharon’ oulwahed houwwa allah La Ila-ha illa hou ou’ssma smawahou oularad ardahou ou-hna abidahou di rabbi s’bhanahou Taalem outd’ri ya rrab al mouzalli Kan’ yidri mlla yidri y-idrihoum b’hdass h’dass d’njoum assra diberot tsaâ s’hor dl’hbla tmn iyam l’mila sbâi iyam shabbat ssta sidrei mishna khmss khmass atthora larb’aa la-immahot’ outlata houma l’abot’ zouz moché ou aharon’ oulwahed houwwa allah La Ila-ha illa hou ou’ssma smawahou oularad ardahou ou-hna abidahou di rabbi s’bhanahou Taalem outd’ri ya rrab al mouzalli Kan’ yidri mlla yidri y-idrihoum b’tnass t’nass d’chevatim h’dass d’njoum assra diberot tsaâ s’hor dl’hbla tmn iyam l’mila sbâi iyam shabbat ssta sidrei mishna khmss khmass atthora larb’aa la-immahot’ outlata houma l’abot’ zouz moché ou aharon’ oulwahed houwwa allah La Ila-ha illa hou ou’ssma smawahou oularad ardahou ou-hna abidahou di rabbi s’bhanahou Taalem outd’ri ya rrab al mouzalli Kan’ yidri mlla yidri y-idrihoum b’t’ltass tl’tass dl middot’ t’nass d’chevatim h’dass d’njoum assra diberot tsaâ s’hor dl’hbla tmn iyam l’mila sbâi iyam shabbat ssta sidrei mishna khmss khmass atthora larb’aa la-immahot’ outlata houma l’abot’ zouz moché ou aharon’ oulwahed houwwa allah La Ila-ha illa hou ou’ssma smawahou oularad ardahou ou-hna abidahou di rabbi s’bhanahou

41

יא יא,חד גד חד גד

יא יא,חד גד רי זוזי, ח חד גד א בת זבין אב יא.ד יא,חד גד ד גד

יא. יא,חד גד רי זוזי, חד גד א בת זבין אב יא, ד גד ה ל ל כ א א ו ר א שונ ת א ו

יא יא,חד גד רי זוזי, חד גד א בת זבין אב יא, ד גד ה ל ל כ א א, ד ר שונ שך ל נ א ו ב א כל ת א .ו

רי זוזי, חד א בת זבין אב יא, ד גד ה ל ל כ א א, ד ר שונ שך ל נ א, ד ב כל ה ל א והכ ר א חוט ת א יא.ו יא,חד גד גד

יא, גד ה ל ל כ א א, ד ר שונ שך ל נ א, ד ב כל ה ל הכ א, ד ר חוט רף ל ש א ו א נור ת א יא,חד ו רי זוזי, חד גד א בת זבין אב ד

יא. גד

יא, ד גד ה ל ל כ א א, ד ר שונ שך ל נ א, ד ב כל ה ל הכ א, ד ר חוט רף ל ש א, ד נור ה ל ב כ א מיא ו ת א רי זוזי, ו א בת זבין אביא. יא,חד גד חד גד

א ל ו כ א א, ד ר שונ שך ל נ א, ד ב כל ה ל הכ א, ד ר חוט רף ל ש א, ד נור ה ל ב כ מיא, ד ה ל ת ש א ו א תור זבין ת יא, ד גד ה ל

יא. יא,חד גד רי זוזי, חד גד א בת אב

מי ה ל ת ש א, ד תור חט ל ש א השוחט ו ת א א, ו ר שונ שך ל נ א, ד ב כל ה ל הכ א, ד ר חוט רף ל ש א, ד נור ה ל ב כ א, דיא. יא,חד גד רי זוזי, חד גד א בת זבין אב יא, ד גד ה ל ל כ א ד

ה ת ש א, ד תור חט ל ש שוחט, ד חט ל ש ות ו ך המ א א מל ת א א, ו ב כל ה ל הכ א, ד ר חוט רף ל ש א, ד נור ה ל ב כ מיא, ד ל

יא. יא,חד גד רי זוזי, חד גד א בת זבין אב יא, ד גד ה ל ל כ א א, ד ר שונ שך ל נ ד

חט ש ות, ד אך המ מל חט ל ש רוך הוא ו דוש ב א הק ת א א, ו נור ה ל ב כ מיא, ד ה ל ת ש א, ד תור חט ל ש שוחט, ד ליא, גד ה ל ל כ א א, ד ר שונ שך ל נ א, ד ב כל ה ל הכ א, ד ר חוט רף ל ש ד

יא. יא,חד גד רי זוזי, חד גד א בת זבין אב ד Wahd zdiwa di sra li bouya bzouz d’lflouss Ouzat’ lqtéta di klet’ azzdiwa di sra li bouya bzouz d’lflouss Ouzat’ lkliba di addet’ lqtéta di klet’ azzdiwa di sra li bouya bzouz d’lflouss Ouzat’ l’assewa di d’rbet’ l’kliba di addet’ lqtéta di klet’ azzdiwa di sra li bouya bzouz d’lflouss Ouzat’ annouwera di hrq’at l’assewa di d’rbet’ l’kliba di addet’ lqtéta di klet’ azzdiwa di sra li bouya bzouz d’lflouss Ouzat’ l’mouwema di tfat’ annouwera di hrq’at l’assewa di d’rbet’ l’kliba di addet’ lqtéta di klet’ azzdiwa di sra li bouya bzouz d’lflouss Ouzat’ atouwera di srbet’ l’mouwema di tfat’ annouwera di hrq’at l’assewa di d’rbet’ l’kliba di addet’ lqtéta di klet’ azzdiwa di sra li bouya bzouz d’lflouss Ouza add’bah di dbah’ atouwera di srbet’ l’mouwema di tfat’ annouwera di hrq’at l’assewa di d’rbet’ l’kliba di addet’ lqtéta di klet’ azzdiwa di sra li bouya bzouz d’lflouss Ouza mal’akh amawet di dbah’ add’bah di dbah’ atouwera di srbet’ l’mouwema di tfat’ annouwera di hrq’at l’assewa di d’rbet’ l’kliba di addet’ lqtéta di klet’ azzdiwa di sra li bouya bzouz d’lflouss Ouza hakadosh baroukh hou di dbah’ mal’akh amawet di dbah’ add’bah di dbah’ atouwera di srbet’ l’mouwema di tfat’ annouwera di hrq’at l’assewa di d’rbet’ l’kliba di addet’ lqtéta di klet’ azzdiwa di sra li bouya bzouz d’lflouss

42

Qsida di youssef hatsadiq

H’na ghrba – mouwalfin’ fi ghrbtna H’mm lghrba ya lkhouan’ – qwat’na bin’ l’aaynin’ Yawou illa yishna – n’yishou fi’zmaat’na Willa mout’na – id’fnouna nass oukhrin’ Widouzou bnat l’arb wiqoulou- had lqber moula’h ghrib Zidou aleh trab’- lamma yaklouh dib

Manuscrit du Grand Rabbin Yossef Boussidan זצ'ל

Bissm illah ana n’bda n’id ma ssar

Sidna youssef m’aa khoutou b’assra Kan’ galess maa bouh’ mkhzoun f’ddar Billi wa n’har yi dallal ghir yiqra Wahd nhar qal ya bouy shouft’ outbar Shouft hdass njoum washamss wa lgmra Qallou ka ybayou liyya twil laamar Qallou layn ghadi b’had tssara Qada youssef klamo ma rfd ghaya lmnamo Hin kan frid and oummo Aaz mno ma kan assidna Aaz mno ma kan Khouto sarou qddamo rfdou andhoum mnamo Kl wa’hed yraa ghnmo Flkhla oulkhlwan assidna Flkhla oulkhlwan Reouven qari hmmo ka ykhmmem fi tkhmamo Oulli mz’mmem fi zmamo Yi ssarfo maa lkhwan assidna Yi ssarfo maa lkhwan Nrddo l’hdith lyaakov ma nwa laar Ma nwa shi lkhwan yghadrou fmrra Qallou ya youssef azzam zib lkhbar Rah khoutek ma ra’hou baytin fi bra Qal hada ma qdrat ya lzambar

43

Ma nkhssar khatr bouya htta bnedra Mar youssef ytmssha flkhla oulkifar Htta lqah malik mtlouf yitsara Qallou ya youssef oualash ka tdouwar Oukan khotek azzi naatik lémara Dir tkalkh and allah sir srraf hkamo ouqdah Mqboul ma yiatik allah Moulana rahman assidna moulana rahman Sbhan laali fi smah ka ydrb ouydawi bdwah Sir abd rabbek la tnssah Zid leu fi shoukran assidna zid leu fi shoukran Bouk yaakob man gallé’s maah rah khoutek sarrou f’hmah Kllha ka yliki blghah Mash’in l’dotan assidna mashin l’dotan Him mcha youssef t’mma oussak lkhbar Kl wahed min khouto za ytzrra Sar dmmam lkhouto kbar ousghar Ma qda fihoum la rghoub wala hzara Qallhoum ya khouti ash amlha min aar Had lfaal ma yaamlouh lkfaara Dbh’ou atroush min lmaiiz kan mkhtar Mrmgho fih draa-a rzaat hamra Hin fskhouhoulo ma ba kl waheh drbo drab Qal lfde’ha mktouba Nssrfha maa lkhouwan assidna Nssrfha maa lkhouwan Kam naftali bzzrba kal naabiha lbouna daba Sebnaha fwahd lghaba Mssiyba shouf oukan assidna Mssiyba shouf oukan Hin hkmha ndb wah’d ndba kal hadi hiyya lghriba Di bni hiyya oumn daba Wana ya hznan assidna Wana ya hznan Nrddou lhdit lyoussef zin lbssar Youm lahouh fi bir khawi bka aamra Lhnouss ou laaqrab fih doun thkar Hatta dbalet ouz’ho ourz’eet sfra Zab allah wah’d lkfla dl arb ghadya lmassar Zaya mn trek biida mn sahra Galou ara nbi’ouh lhadou yak yghbr Ma nshoufouh owala naatixou lbshara Hin tll-o dak larbi gallou taala ya ssabi Mkboul ma yaatik trabbi Ghir yallah oukan yassidna Ghir yallah oukan Fwahd lbir kounet mkhbbi fi lohaysh kan aadabi Yehouda khay ou’hbibi Baani bttama’n assidna baani bttama’n Kallou nssraf mktoubi fin bouya yra aadabi Tallouni fsslou ktoubi Outlqouni aaryan assidna tlqouni aaryan Hin qbdo larbi ourkkbo ala hmar Douwzo ala qbr oummo ta’ht hazra Glss youssef kaysiyah ssiyah dlghdr Galtlou ya wouldi sbar lssara Tazoou kay rghbouh nti tghfar Aarfna bayn dnoubek rah yitsara Hin qatou soumo abbaweh lmassar Srah poutifar qayed lghzara Qallou n’habbak tkhdem andi fddar Walakin nkhdem andi bla yzzara Min dakhlouh mn bab ddar qallou di man dak lkhbar Di youssef zin lmndar

44

Nssm’ou lkalam assidna Nssm’ou lkalam Zolekha ammlet aynah feh qalt hada bass nteh Antlbo mn rabbi taateh Had frkh lghzlan assidna Had frkh lghzlan Koul ma qal ana naateh mn dhab ou ldda nghneh Hlfat ma nhmad aleh Mn trek alassyan assidna Mn trek alassyan Poutifar daba nzleh wala yshouf fiyya wala feh Sidi wash naamal mbzih Nbra mn lmhayyn assid’na Nbra mn lmhayyn

45

46

La Salle Gaveau aménagée pour le jour de Kippour

Pour l’AJOM

Bonnes fêtes de Pessah

La communauté de l’AJOM Rougemont AMICALE DES JUIFS ORIGINAIRES DU MAROC A J O M

5, RUE ROUGEMONT 75009 PARIS